עמדות כלפי דגמים שונים של הורות הומוסקסואלית בקרב אוכלוסיה הטרוסקסואלית

Transcript

1 אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הפקולטה למדעי הרוח והחברה המחלקה לעבודה סוציאלית עמדות כלפי דגמים שונים של הורות הומוסקסואלית בקרב אוכלוסיה הטרוסקסואלית חיבור זה מהווה חלק מהדרישות לקבלת התואר מוסמך לעבודה סוציאלית )M.A( מאת : בהנחיית: ירון פאר ד ר דורית סגל-אנגלצ ין וד ר עופר פיין אלול, תשע ד ספטמבר, 2014 אוניברסיטת בן-גוריון

2 הפקולטה למדעי הרוח והחברה המחלקה לעבודה סוציאלית עמדות כלפי דגמים שונים של הורות הומוסקסואלית בקרב אוכלוסיה הטרוסקסואלית חיבור זה מהווה חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך לעבודה סוציאלית" )M.A( מאת : בהנחיית: ירון פאר ד ר דורית סגל-אנגלצ ין וד ר עופר פיין חתימת הסטודנט: תאריך: חתימת המנחים: תאריך: חתימת יו"ר הועדה המחלקתית: תאריך: תודה אלול, תשע"ד לד ר דורית סגל-אנגלצ ין וד ר פיין על ההנחיה המקצועית, הזמינות הגבוהה, הליווי והתמיכה לאורך כל שלבי כתיבת העבודה. עזרתם לי לצלוח את התהליך הלא פשוט הזה ולייצר תוצר שאני גאה בו. לכל האנשים שהשקיעו מזמנם והסכימו להשתתף במחקר זה ובכך אפשרו לי ללמוד אודות העמדות

3 השונות כלפי הורות הומוסקסואלית בארצנו. ובנימה אישית, אני רוצה להודות לדורי, בן זוגי היקר, על התמיכה והסבלנות לאורך כל הדרך.

4 תקציר רקע בשנים האחרונות התופעה של אבהות הומוסקסואלית הולכת ומתרחבת. הערוצים להורות העומדים בפני הומוסקסואלים כוללים את דגם ההורות המשותפת עם אישה, אימוץ ופונדקאות. למרות מגמות של קבלת זוגיות הומוסקסואלית, מחקרים מראים כי הלגיטימיות של הורות הומוסקסואלית עדין מוטלת בספק. למיטב ידיעתי, לא נעשה עד כה מחקר הבוחן את העמדות של האוכלוסיה ההטרוסקסואלית כלפי הורות הומוסקסואלית בישראל. לאור הבייבי בום בקהילת ההומואים בישראל, חשוב לבדוק מהן עמדות אוכלוסיית הרוב ההטרוסקסואלית כלפי הורות הומוסקסואלית. זאת מאחר ותפיסות הרוב משפיעות על מעצבי מדיניות ואספקטים כלכליים וחוקתיים הנוגעים לאוכלוסיות מיעוט. כמו כן, למיטב ידיעתי, לא נעשה עד כה מחקר בארצות אחרות אשר בדק באופן ישיר עמדות כלפי דגמים שונים של הורות הומוסקסואלית בקרב האוכלוסיה ההטרוסקסואלית. מחקר זה מבקש לבדוק עמדות כלפי הורות הומוסקסואלית בדגמיה השונים )הורות משותפת עם אישה, אימוץ ופונדקאות(, ואת הגורמים המנבאים עמדות כלפיה, בקרב אוכלוסית ההטרוסקסואלים בישראל. הנחת המוצא של המחקר היא כי למאפיינים הייחודיים של כל אחד משלושת הדגמים עשויה להיות השפעה על עמדות ציבור ההטרוסקסואלים כלפיהם. שיטת המחקר אוכלוסית המחקר כוללת 360 משתתפים, 120 גברים ו- 240 נשים, כולם הטרוסקסואלים. האוכלוסיה הנבדקת הינה הטרוגנית במשתנים כגון: גיל, מקום מגורים, השכלה ורמת דתיות. הנבדקים התבקשו למלא את שאלון המחקר שבדק: הערכת כשירות הורית, תפיסות ביחס לטובת הילד, תפיסת תפקידי, רמת הומופוביה, נטיה מינית, רמת היכרות עם הומואים ומשתנים דמוגרפים. השאלון הופץ דרך פרסום קישור למחקר בדואר האלקטרוני, ברשת החברתית פייסבוק, בפורומים שונים, וכן באמצעות חלוקת שאלונים קשיחים. השאלונים הועברו בשש גרסאות שונות שכללו שישה תיאורי מקרה: )1( זוג הומואים המגדלים ילד דרך הורות משותפת, )2( זוג הומואים המגדלים ילד דרך אימוץ, )3( זוג הומואים המגדלים ילד דרך פונדקאות. תיאורי מקרה 4-6, תיארו סיטואציות זהות בהתאמה, עם השינוי של זוג סטרייטים במקום הומואים, ושימשו כקבוצת ביקורת. כל משיב מילא שאלון אחד בלבד. ניתוח הנתונים נעשה על ידי ניתוח שונות )ANOVA( להשוואת העמדות כלפי הורות הטרוסקסואלית והומוסקסואלית בכל אחד מהדגמים )הורות משותפת; אימוץ; פונדקאות(. בנוסף, נערכו ניתוחי רגרסיה לבדיקת המשתנים המנבאים עמדות כלפי סוגי ההורות השונים של הומוסקסואלים, בכל אחד מהדגמים השונים. IV

5 ממצאים עיקריים ממצאי המחקר הראו כי קיימת קבלה גבוהה יותר להורות הטרוסקסואלית לעומת הומוסקסואלית בדגמי האימוץ והפונדקאות, ואילו בדגם ההורות המשותפת נמצאה קבלה גבוהה יותר דווקא להורות הומוסקסואלית. ממצא זה משקף ערכים של שמרנות ומסורתיות בחברה הישראלית של ימינו. נראה כי קיימת חוסר לגיטימציה כלפי זוגות הטרוסקסואלים המבקשים לגדל ילד בצורה לא קונבנציונאלית, לצד עמדה חיובית יותר כלפי הורים הומוסקסואלים אך ורק בדגם ההורות המשותפת עם אישה. סביר שהמקור לכך הוא בנוכחות האם הביולוגית בחיי הילד בדגם משפחתי זה, לעומת הדגמים האחרים. עוד נמצא כי לא קיימת הבחנה בעמדותיהם של הטרוסקסואלים כלפי הדגמים השונים של הורות הומוסקסואלית. נראה כי תת האבחנות בתוך הורות שכזו פחות רלוונטיות והשיפוט נעשה על בסיס הסכמה או אי הסכמה עם עצם תופעת ההורות ההומוסקסואלית. ממצאי המחקר הנוכחי הצביעו על מספר משתנים הקשורים לעמדות חיוביות כלפי דגמי ההורות ההומוסקסואלית השונים אשר גם תרמו להסבר השונות בעמדותיהם של הטרוסקסואלים: תפיסות של טובת הילד, רמת הומופוביה, מין, רמת דתיות, היכרות עם הומואים ותפיסת תפקידי מגדר. שני משתנים עיקריים נמצאו כבעלי תרומה מובהקת סטטיסטית להסבר עמדות כלפי הורות הומוסקסואלית בדגם הורות משותפת עם אישה: רמת הומופוביה והתפיסה לפיה ילד לא צריך לגדול בבית אחד. אנשים שדיווחו על רמת הומופוביה נמוכה יותר והחזיקו בתפיסה לפיה ילד לא צריך לגדול בבית אחד, דיווחו על עמדות חיוביות יותר כלפי הורות הומוסקסואלית בדגם ההורות המשותפת. שני המשתנים העיקריים שנמצאו בעלי תרומה להסבר עמדות כלפי הורות הומוסקסואלית בדגם אימוץ היו: התפיסה לפיה ילד לא חייב לגדול עם אמא ומין. נשים שהחזיקו בתפיסה שילד לא חייב לגדול עם אמא, דיווחו על עמדות חיוביות יותר כלפי הורות הומוסקסואלית בדגם ההורות אימוץ. שני המשתנים העיקריים שנמצאו בעלי תרומה להסבר עמדות כלפי הורות הומוסקסואלית בדגם הפונדקאות היו: רמת הומופוביה והתפיסה לפיה ילד לא צריך דמויות הוריות משני המינים. אנשים שהחזיקו ברמת הומופוביה נמוכה והחזיקו בתפיסה לפיה ילד לא צריך דמויות הוריות משני המינים, דיווחו על עמדות חיוביות יותר כלפי הורות הומוסקסואלית בדגם הפונדקאות. סיכום ומסקנות נראה כי כל אחד מדגמי ההורות השונים מקבל תמיכה בשל תפיסות מסוימות שחלקן חופפות וחלקן ייחודיות לדגם הורות ספציפי. משתנים כגון מין, רמת הומופוביה, רמת דתיות והיכרות עם הומואים מנבאים עמדות כלפי הורות הומוסקסואלית. ממצאי המחקר הנוכחי תורמים לידע הקיים ומוסיפים ידע חדש באשר לעמדות כלפי הורות הומוסקסואלית לדגמיה השונים. כאמור, מחקרים קודמים הצביעו על משתנים המנבאים עמדות כלפי הורות הומוסקסואלית בכלל, אך מחקר חלוצי זה מתייחס V

6 לעמדות כלפי דגמים ספציפיים של הורות הומוסקסואלית ומצביע על המשתנים התורמים לניבוי כל אחד מהם. כאמור, נקודת המוצא של מחקר זה היתה כי למאפיינים הייחודיים של כל אחד משלושת הדגמים תהיה השפעה על עמדות ציבור ההטרוסקסואלים כלפיהם. יתכן כי עם חלוף הזמן הדגמים השונים להורות הומוסקסואלית יהפכו נפוצים יותר בישראל ואז יהיה ניתן לראות אישוש או הפרכה לכך באופן ברור יותר. למחקר תרומה חשובה גם ברמה היישומית. ממצאי המחקר עשויים לתרום לאנשי מקצוע בכך שיסייעו למתן טיפול הולם יותר להומוסקסואלים המתמודדים עם סוגיות של הורות. תוך שימוש בידע שהופק יהיה ניתן, למשל, להכין הורים לתגובות שסביר שיקבלו מצד הורים אחרים במסגרת בה נמצא ילדם בהתאם לתפיסות שנמצאו. לממצאי המחקר עשויה להיות תרומה חשובה גם ברמת המאקרו. למשל, גורמים ממסדיים כגון בתי המשפט ועמותות לאימוץ ופונדקאות יוכלו לעשות שימוש בידע שנוצר על מנת לקדם חינוך לקבלת השונה. ממצאי מחקר זה עשויים גם להוביל להעלאת המודעות בקרב אוכלוסיית הרוב ההטרוסקסואלית לעצם קיומה של הורות הומוסקסואלית, על דגמיה השונים, היכולה להשפיע על שינוי המדיניות שלרוב נוטה להפלות גברים הומוסקסואלים בבואם לממש את זכויותיהם כאבות. מחקר זה נותן פתח למחקרי המשך שיוכלו לבחון את ההיבט הנידון בהקשר של הורות לסבית, במרחק של עוד מספר שנים ובמדינות אחרות, לשם השוואה. מגבלותיו המרכזיות של המחקר הנוכחי נעוצות בגודל המדגם והרכבו המגבילים את יכולת ההכללה של ממצאיו. על מנת לבסס את ממצאי המחקר ראוי לבחון את העמדות כלפי הורות הומוסקסואלית בדגמיה השונים בקרב מדגם גדול והטרוגני יותר. כיוון נוסף למחקרי המשך הינו שימוש גם בשיטת מחקר איכותנית שתאפשר לבטא עמדות ביחס להורות הומוסקסואלית בצורה מעמיקה יותר. VI

7 תוכן עניינים רשימת לוחות רשימת תרשימים תקציר... I מבוא סקירת ספרות מוסד המשפחה המשפחה בישראל גורמים הקשורים להיווצרות השינויים שחלו במוסד המשפחה ערך האינדיווידואליזציה עליה בשיעור התעסוקה והשכלתן של נשים תרבות פרונטליסטית ופרו משפחתית טכנולוגיות הפריון אבהות מוטיבציה לאבהות הדגמים השונים להורות הומוסקסואלית הורות משותפת עם אישה אימוץ פונדקאות גורמים הקשורים לעמדות שליליות כלפי הומוסקסואלים והורות הומוסקסואלית מטרות המחקר שיטת המחקר המדגם כלי המחקר שאלון לדירוג זוגות שאלות הבודקות תפיסות ביחס לטובת הילד שאלון עמדות לגבי תפקידי מגדר שאלון ההומופוביה סקאלת קינזי לנטייה מינית... 42

8 2.2.6 מאפיינים דמוגרפיים הליך המחקר ניתוח הנתונים תוצאות המחקר דיון עמדות כלפי הורות הומוסקסואלית בדגמיה השונים גורמים המנבאים עמדות כלפי הורות הומוסקסואלית בדגמיה השונים תפיסות של טובת הילד רמת הומופוביה מין רמת דתיות היכרות עם הומואים תפיסת תפקידי מגדר סיכום מגבלות המחקר המלצות למחקרי המשך ביבליוגרפיה נספחים נספח 1- טופס הסכמה מדעת להשתתפות במחקר נספח 2- שאלון המחקר נספח 3- ששת תיאורי המקרה בנוסחים השונים

9 רשימת לוחות לוח : 1 התפלגות משתתפי המחקר על פי המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים לוח : 2 ממוצעים וסטיות תקן של הערכת כשירות הורית עבור כל אחד מהדגמים לגבי הורות הומוסקסואלית והטרוסקסואלית לוח : 3 מתאמי פירסון בין משתני המחקר לעמדות חיוביות כלפי הורות הומוסקסואלית בדגם הורות משותפת לוח : 4 תוצאות רגרסיה לינארית בצעדים לניבוי עמדות כלפי הורות הומוסקסואלית בדגם הורות משותפת לוח : 5 מתאמי פירסון בין משתני המחקר לעמדות חיוביות כלפי הורות הומוסקסואלית בדגם האימוץ לוח : 6 תוצאות רגרסיה לינארית בצעדים לניבוי עמדות כלפי הורות הומוסקסואלית בדגם אימוץ לוח : 7 מתאמי פירסון בין משתני המחקר לעמדות חיוביות כלפי הורות הומוסקסואלית בדגם הפונדקאות לוח : 8 תוצאות רגרסיה לינארית בצעדים לניבוי עמדות כלפי הורות הומוסקסואלית בדגם פונדקאות רשימת תרשימים תרשים : 1 ממוצעי הערכת כשירות הורית עבור כל אחד מהדגמים לגבי הורות הומוסקסואלית והטרוסקסואלית... 46

10 מבוא בשנים האחרונות התופעה של אבהות הומוסקסואלית הולכת ומתרחבת בארץ ובעולם )הלשכה Biblarz & Savci 2010; Camilleri & Ryan, המרכזית לסטטיסטיקה, 2013; רוזנבלום ופלג, 2007;.)2006; Johnson & O Connor, 2002; Tuazon-McCheyne,2010 בשונה מהעבר שבו הומוסקסואלים הפכו לאבות במסגרת מערכות יחסים הטרוסקסואליות, התגרשו, ורק לאחר מכן גיבשו זהות הומוסקסואלית, הרי שכיום יותר ויותר הומוסקסואלים בוחרים להפוך להורים כשהם מחוץ לארון ( Bergman, Barrett & Robinson, ;2000 Bergman et ( אבות אלה מכונים בספרות האבות הגאים החדשים.)Rubio, Green & Padron, 2010 Stacey, 2006.)al., 2010 ;Mallon, ;2004 על אף התפשטות התופעה של אבהות הומוסקסואלית, ועל אף שזוגיות הומוסקסואלית הפכה למקובלת יותר בחברה, בעקבות תנועות לשוויון זכויות לקהילה והתפתחות של החוק דוגמת ביטול משכב זכר, מחקרים מראים כי הלגיטימיות של הורות Camilleri & Ryan, 2006 ; Couch, הומוסקסואלית עדין מוטלת בספק )שילה, 2007; שילה, ; 2009.)2009 ;Meyer, 2007 יחס החברה כלפי הומוסקסואליות ככלל והורות הומוסקסואלית בפרט קשור במידה רבה Berkowitz &; Marsiglio, 2007 בתפיסות הומופוביות והטרוסקסיסטיות )אורן, ; 2006 טריגר, 2013 Shonkwiler, 2008.);Blumenfeld, 1992 ; גורמים נוספים הקשורים לעמדות שליליות כלפי הומוסקסואלים והורות הומוסקסואלית הם משתנים דמוגרפים כגון מין, רמת דתיות והיכרות עם הומואים ( ; 2001 Kelley, Blackwell, Dziegielewski & Jacinto, 2006 ; Hicks & lee, 2006; Tasker, 2004.)Malley & העמדות השליליות כלפי הורות הומוסקסואלית רווחות בציבור, למרות הידע האמפירי הסותר עמדות אלו. מחקרים רבים מצביעים כי להומואים ולסביות יש כישורים הוריים דומים לאלו של הורים הטרוסקסואלים וכי ההתפתחות של ילדיהם דומה לזו של הילדים הגדלים עם Bigner & Jacobson, 1989; Crowl, Soyeon & Jean, 2008; הורים הטרוסקסואלים בכל המישורים ( Dunne, 2000; Golombok, 2000; Morse, McLaren & McLachlan, 2007; Wainright &.)Patterson, 2009 בישראל טרם נערך מחקר שבדק עמדות כלפי הורות הומוסקסואלית. ניתן ללמוד על יחס החברה כלפי הורות זו מתוך מדיניות הממסד. ניכר כי המדינה גוררת רגליה ולא מפגינה קבלה כלפי המשפחות החדשות )רוזנבלום, כהן-סטאו, טלנקר וישר-רוזנאי, 2010(. למשל, וועדת מור יוסף שקמה לבחון את חוק הפונדקאות בישראל והמליצה לאפשר פונדקאות אלטרואיסטית בלבד לזוגות הומוסקסואלים, בשונה מזוגות הטרוסקסואלים. בכך נמשכה אפליה על פי חוק של גברים הומוסקסואלים בנוגע להליך הפונדקאות בארץ )אלמגור-לוטן, 2012(. דוגמא נוספת היתה אזהרת 10

11 המסע שפרסם משרד החוץ הישראלי בדבר אי קבלת עזרה במקרים של קושי בהבאת ילדים שנולדו בהליך הפונדקאות מחוץ לישראל )משרד החוץ, 2013, אבני ויולדוס-רוזנצוייג, 2013(. לאור הבייבי בום, דהיינו תופעה של ילודה גבוהה מהממוצע בפרק זמן נתון בקהילת ההומואים בישראל, חשוב לבדוק מהן עמדות אוכלוסיית הרוב ההטרוסקסואלית כלפי הורות הומוסקסואלית. זאת מאחר ותפיסות הרוב משפיעות על מעצבי מדיניות ואספקטים כלכליים וחוקתיים הנוגעים לאוכלוסיות מיעוט כגון הורים הומואים. הערוצים למימוש ההורות העומדים בפני הומוסקסואלים בישראל כוללים את דגם ההורות המשותפת עם אישה, אימוץ ופונדקאות. הנחת המוצא של המחקר היא כי למאפיינים הייחודיים של כל אחד משלושת הדגמים הללו עשויה להיות השפעה על עמדות ציבור ההטרוסקסואלים כלפיהם. עקב תהליכי שינוי חברתיים, שינויים בחקיקה ותקדימים משפטיים בארץ ובעולם, הולך וגובר הצורך בידע שיסייע בהבנת העמדות כלפי הורות הומוסקסואלית, ובגיבוש מענים הולמים לצרכים היחודיים של אוכלוסיה זו )אורן פטישי, ;2008 כהן- ארקין, 2011 ; & ;Johnson Golombok & Tasker, 2010.)O`connor, 2002 המחקר הנוכחי מבקש לתרום להעשרת גוף הידע הקיים ולייצר גוף ידע מחקרי מבוסס המציאות הישראלית היכול להוות קרקע להתערבות וחינוך לקבלת השונה. למיטב ידיעתי, עד כה לא נעשה אף מחקר אשר בדק באופן ישיר עמדות כלפי דגמים שונים של הורות הומוסקסואלית בקרב האוכלוסיה ההטרוסקסואלית. מחקר זה מחדש בהיותו המחקר הראשון בארץ ובעולם הבודק באופן השוואתי את עמדות האוכלוסיה ההטרוסקסואלית כלפי שלושת הדגמים השונים של הורות הומוסקסואלית. למחקר שלוש מטרות: 1. בדיקת העמדות כלפי הורות הומוסקסואלית בכלל; 2. בדיקת העמדות כלפי שלושת דגמי ההורות ההומוסקסואלית: הורות משותפת עם אישה, אימוץ ופונדקאות; 3. בדיקת הגורמים המנבאים עמדות אלה. ממצאי המחקר עשויים לסייע בהבנת עמדות הציבור הישראלי בנוגע להורות הומוסקסואלית על היבטיה השונים. 1. סקירת ספרות 1.1 מוסד המשפחה המשפחה הינה תופעה היסטורית שעברה שינויים רבים. נקודת המוצא של רבים מהכותבים על היסטוריית המשפחה )טופלר, 1984; 1986 Zaretzki, )Goode, ;1970 היא שבאירופה המסורתית נפוצו משפחות מורחבות אשר פינו עם הזמן את מקומן לטיפוס חדש של משפחה: המשפחה המודרנית, הגרעינית, המורכבת משני הורים, אב מפרנס ואם עקרת בית, הנישאים כחוק וגרים תחת אותה קורת גג. האב והאם מנהלים יחד משק בית, כאשר ילדיהם הביולוגיים חיים איתם )פוגל ביז אוי, ; 1999.)Popenoe, 1988 דגם משפחתי זה מכונה בספרות המחקרית המשפחה המסורתית. באשר לעיתוי 11

12 השינוי, יש המציעים את שלהי ימי הביניים ותחילת התקופה המודרנית )במאה ה- 16 וה- 17 ( ויש שמציעים את תחילת התיעוש )במאה ה- 18 ( )אדר- בוניס, 2007; 1988.)Popenoe, ליברלים בארצות הברית ואירופה היו אלה שהכירו בצמיחתה של המשפחה המודרנית והביעו הערכה כלפיה. דה טוקוויל, מאבות הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה, היה אחד מבין אותם אישים שצפו בשינויים המתחוללים במשפחה וראו בהם התקדמות )1956 Tocqueville, De בתוך אדר-בוניס, 2007(. אף כי הליברלים הצביעו על מגמות של שיוויון במשפחה המודרנית, הם גם תיארו אותה כמונוגמיה פטריארכלית וראו בה את פסגת היצירה המשפחתית בשל שתי תכונותיה אלה )אדר- בוניס, 2007(. נראה שקיימת סתירה בין ראיית המשפחה המודרנית כמונוגמיה פטריארכלית לבין ההכרה במגמות השוויון המסתמנות בה. האבוציולוניסטיים )אלו המניחים כי לכל הצורות החברתיות, קיימת התפתחות סופית, ההולכת ונפרסת במהלך ההיסטוריה( הסבירו סתירה זו בכך שראו באימהות יצורים נעלים מבני זוגן ברוחניותן ובמוסריותן וביוקרה החברתית שזכו לה. במשפחה הפטריארכלית הם ראו מסגרת המספקת לנשים פרנסה וסביבה הולמת לגידול הילדים ולמימושן העצמי כאימהות, ולא מסגרת המדכאת אותן. אם כן, המשפחה המודרנית, הגרעינית, נתפסה כמסגרת שוויונית ומשתפת יותר מן המשפחה המורחבת וההיררכית. בין החוקרים שהחזיקו בתפיסה זו ניתן למצוא את פרסונס, גוד ושורטר 1975( Shorter,.)Goode, 1970; Parsons, 1964 ; לצד השינויים שחלו במבנה המשפחה, הסתמנו שינויים גם בתפקידי המשפחה. תקופת התיעוש והמודרניזציה הביאה איתה גם בידול מוסדי. אחד הביטויים לכך היה שהמשפחה כבר לא החזיקה בחלק גדול מהתפקידים המסורתיים שלה, כגון יצרנות כלכלית, השכלה וטיפול בזקנים. אלו עברו לחזקתם של מוסדות חברתיים חדשים שהופיעו. המשפחה הפכה ממוסד חברתי שנועד לשרת את צורכי החברה למסגרת של חיברות שנותנת מענה לצרכים האישיים של החברים בה )1926 Burgess, בתוך אדר-בוניס, 2007(. למשפחה המודרנית החדשה יוחס תפקיד חשוב נוסף: שמירה על חירות הפרט. גוד )Goode,1970( כותב כי הוא רואה במשפחה ובמערכת התעשייתית המתלווה אליה תקווה לחירות רבה יותר משליטת הזקנים, מהגבלות גזעניות, ומנוקשות הנובעת מהבדלי מעמדות, כפי שהיה עד כה. הוא התייחס לאפשרות של הסרת המחסומים מעל כח היצירה של היחיד, לאהבה, להנאה מחיי שוויון במשפחה ולנישואים חדשים. כך מרכיבים אלו קיבלו לגיטימציה. הוא הוסיף כי הוא רואה במהפכה העולמית בדפוסי המשפחה, חלק ממהפכה חשובה יותר, השוטפת את העולם כולו, שמטרתה חירות ובחירה. את מקומה של המשפחה המודרנית החלו לתפוס משפחות פוסט מודרניות. משפחות מטיפוס זה אופייניות לחברה פוסט מודרנית ומקיימות קשרי גומלין עימה )1975 Shorter, ; אדר- בוניס, 2007(. הביטוי העיקרי להיותה של המשפחה המודרנית פחות רלוונטית הינו העלייה בשיעורי 12

13 הגירושין בארצות המערביות מאז שנות ה- 70 של המאה ה- 20, עלייה בשיעור המשפחות המנוהלות על ידי אמהות ועלייה במספר הזוגות הבוחרים בחיים ללא ילדים )דונת, ; )Popenoe, הגידול בשיעורי הגירושין הוליך להתרחבות התופעה של משקי בית חד הוריים, משפחות משולבות ומסגרות משפחתיות בעלות צורות מגוונות יותר. בין המאפיינים של משפחות הפוסט מודרניות ניתן למצוא תופעות כגון שיוויוניות רבה יותר בין בני הזוג במשפחה הדו-הורית המסורתית, המתבטאת בהגמשת התפקידים ביניהם והיחלשות הנורמות המנחות אותה; מגוון דגמים משפחתיים ובהם משפחות שבראשן זוגות חד-מיניים, משפחות כפולות קריירה, משפחות חד הוריות, משפחות המורכבות מיותר ממשק בית יחיד כיאה להורים גרושים; שינוי התפיסה ביחס ליחסי מין, המהווה אחד מן הגורמים Cabrera, לצמיחתה של המשפחה הפוסט מודרנית )אבירם, 1993; דיומון, ; 1995 השילוני-דולב, 2013; Lamb, 2000.)Tamis-LeMonda, Bradley, Hofferth & תופעה נוספת נוגעת לירידה בחשיבות המשפחה המסורתית, המתבטאת בירידה בשיעור הנישאים ובשיעור המשפחות עם ילדים )דונת, ; 2010 פרס וכץ, ; )Gillespie, עד סוף שנות ה- 70 קבע מחזור החיים הנורמטיבי של המשפחה המודרנית את קיומם של נישואים הטרוסקסואלים חוקיים כתנאי הכרחי לפריון ולהורות, כאשר בני הזוג והילדים הביולוגיים או המאומצים, גרים יחד תחת אותה קורת גג. היום מחזור חיי המשפחה כבר אינו אחיד. בפועל, תכנון המשפחה נעשה ללא סדר הכרחי קבוע מראש. ניתן למשל להפריד בין נישואין לבין פריון- כך ההחלטה להתחתן וההחלטה להביא ילדים הן שתי החלטות נפרדות שניתן להפוך את הסדר ביניהן. בנוסף, ניתן לנתק את ההורות החברתית מההורות הביולוגית. נוצר מצב שהמעבר להורות אינו קשור בהכרח לנישואין הטרוסקסואליים ולמגורים משותפים. כמו כן, ניתן לנתק שותפות לחיים והורות, משותפות למשק הבית )השילוני-דולב, 2013; פוגל-ביז אווי, 1999(. חוקרות פמיניסטיות רבות מזהות את אמצע המאה ה- 20 כנקודת המפנה בהיסטוריית המשפחה בחברה המערבית. סטייסי )Stacy,1990( טענה כי המשפחה המודרנית הנצחית כביכול, נתגלתה כבת חלוף כשהחלה להפוך פחות נפוצה בשנות ה- 60 של המאה ה- 20. היא מסבירה זאת בכך שמשפחות מודרניות אינן יכולות להמשיך ולהתקיים בחברות דמוקרטיות משני טעמים: הן לא מתאימות לקבוצות שונות באוכלוסיה, ובעיקר מאחר ובהיותן פטריארכליות הן יוצרות תנאי חיים לא הוגנים לנשים ולילדים. סטייסי )1996 )Stacy, מתארת את המשפחה הפוסט מודרנית בצורה שמבטאת את הגיוון העצום בצורותיה: משפחה פוסט מודרנית אינה עוד מודל בעל תכונות מוגדרות של חיי משפחה, בדומה למודל המשפחה המודרנית. משפחות מערביות היום הן הדבקות מאולתרות של רכיבים ישנים וחדשים. הן נוצרות מתוך רצון להתנסות, המעורר מצידו אי ביטחון וגעגועים לביטחון ויציבות, ונעות קדימה ואחורה לתוך עתיד בלתי ברור )שם, עמ 7-8(. בהינתן השכיחות הגוברת של משפחות לא מסורתיות, המשך הישענות על הגדרה מצומצמת 13

14 של המשפחה יכולה להביא למצב בו חלק ניכר מהמסגרות המשפחתיות הקיימות כיום יוצאו מהשיח החברתי, או לחילופין יתפסו כסוטות או כפחות אותנטיות )1999 Peters,.)Harris, ;2008 מצב זה יוליך להנצחת התפיסה ההטרונורמטיבית של משפחה 2010( Steelman,.)Powell, Bolzendahl, Geist & במציאות של ימינו יש מקום להגדרות רחבות יותר של מושג המשפחה, כאלו שמכסות טווח רחב יותר של אסוציאציות, קשרים, הסדרי מגורים והסדרי תמיכה כלכלית ונפשית. בו בזמן יש להכיר בכך שהגדרות של משפחה הן סובייקטיביות ונשלטות על ידי כוחות חברתיים שונים ( 2008.)Harris, 1.2 המשפחה בישראל כץ ולביא )2003 Lavee, )Katz & ופוגל- ביז אווי )1999( מראים כי המשפחה הישראלית אמנם עוברת שינויים בכיוון הפוסט מודרני, אולם שינויים אלו איטיים בהשוואה ליתר מדינות המערב. מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי לאורך השנים חלים שינויים רבים במבנה ובהרכב של משקי הבית והמשפחות בישראל. חלה עליה במספר המשפחות החד הוריות )כ- 12% מכלל המשפחות נכון לשנת 2008(, יותר זוגות צעירים עוברים לגור יחד ללא נישואין )כ- 4% מכלל הזוגות לעומת 11% בארה ב ו- 20% בהולנד(, גיל הנישואין עולה ועוד )הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2013(. ואולם, בהשוואה למדינות אחרות, הישראלים עדין מתחתנים יותר, יולדים יותר, מתגרשים פחות ומייחסים ערך רב לנישואין ולמשפחה. פרס וכץ )1991( תולים את המצב הזה בכמה תכונות של החברה הישראלית, ובהן: אופיה המסורתי של החברה הישראלית הנובע מכוחן של המפלגות הדתיות בישראל; המלחמות המחזקות את המשפחה בכך שמחזקות אידיאולוגיה פמיליסטית המייחסת ערך גבוה למשפחה; הפיקוח החברתי הרב על המשפחה, הנובע ממימדיהן המצומצמים יחסית של הקהילות ושל הארץ כולה. לגורמים אלה אפשר להוסיף את אופי החברה הישראלית כחברת הגירה, המעודדת נישואים ומשפחתיות. דפוסים אלה מתיישבים עם האחוז ההולך וגובר של משפחות שבראשן זוגות חד מיניים. הורות של בני אותו מין צברה בשנים האחרונות תאוצה רבה בישראל, כאשר יותר הומואים ולסביות מבקשים להיות הורים. להערכת ארגון "משפחה חדשה" בישראל היו ב כ 18,000 משקי בית של בני זוג מאותו המין, בהם כ 7% הומואים, אשר מגדלים ילדים )רוזנבלום ופלג, 2007(. על אף השינויים שצויינו לעיל, דומה כי המדינה גוררת רגליה ולא מכירה במציאות החברתית החדשה שנוצרה כאן ולכן לא מפגינה קבלה והבנה כלפי המשפחות החדשות. באופנים שונים המחוקק בוחר להתעלם מקיומן של המשפחות החדשות ובכך מפלה אותן לרעה. אחת הקהילות השקופות בפני החוק היא קהילת המשפחות המנוהלות על ידי זוגות חד מיניים, תא משפחתי הולך ומתפתח התופס את מקומו אט אט במרחב החברתי של חיי המשפחה בישראל )רוזנבלום, 2013(. מוסדות הדת בישראל הם בעלי המונופול השולט על חיי המשפחה ומהווים שרידים של הסדר פוליטי היסטורי. רוזנבלום טוענת כי המשפחה, כאחת מאותן נורמות עליונות שיש לכבדן ולאפשרן בכל מסגרת 14

15 חברתית, ראויה לחוק יסוד שימסד את מעמדה. מקום המדינה ועד היום, לא זכה התא המשפחתי להגדרה משפטית, ההתנהלות של מוסדות הדת עמעמה את הצורך בכך וחשפה את המשפחה להשתלטות פוליטית וכוחנית. רוזנבלום )שם( מציינת כי גם המדינה מפסידה בכך שלא מכירה במשפחות החד מיניות. כך למשל, עקב היותן משפחות בלתי מתועדות הן לעיתים מקבלות זכויות של משפחות חד הוריות בשעה שלמעשה אינן כאלה. בכך מפסידה המדינה את כספי המיסים על הכנסתן. נראה שהמקרה הישראלי, כמו האמריקאי, משקף מצב בו המדינה לא עושה שימוש בכח הכלכלי של המשפחה החדשה, לטובת צמיחה שיכולה להוביל לפירות כלכליים וחברתיים. 1.3 גורמים הקשורים להיווצרות השינויים שחלו במוסד משפחה השינויים הדרמטיים שעברו על מוסד המשפחה מתוארים על ידי דיומון )1995( כ מוטציה של המשפחה. הספרות קושרת מספר גורמים לשינויים שחלו במוסד המשפחה. גורמים אשר יוצגו להלן נקשרים גם להתפשטות המשפחות שבראשן הורים הומוסקסואלים ערך האינדיווידואליזציה במסגרת תהליך כללי של אינדיווידואליזציה, עוברת גם המשפחה תהליך אינדיווידואליזציה )1998 Beck-Gernsheim, בתוך פוגל - ביז אווי, 1999(. המסגרת המשפחתית הופכת להיות עניינו האישי של הפרט והתערבותה של המדינה בנושאי גירושין, נישואין והולדה נתפשת כגורם מתווך בלבד, שנועד לתת גושפנקא חוקית להעדפות ולהחלטות של הפרט )השילוני-דולב, ; 2013 פוגל - ביז אווי, 1999(. כיום מרכז התא המשפחתי הינו הפרט, רצונותיו ושאיפותיו. התא המשפחתי עצמו כבר לא מהווה בסיס ליציבות החברה. אחד הביטויים המובהקים לכך הוא השיח לגבי המשפחה, המאופיין במושגים כמו העדפה מינית, הזכות להינשא, זכויות הוריות וכדומה. עם התגברות תהליך האינדיווידואליזציה, הולכת וגוברת כיום הלגיטימציה לרבגוניות של משפחות ( Beck-Gernsheim,.) עליה בשיעור התעסוקה והשכלתן של נשים משקי הבית הפוסט מודרניים מאופיינים בשני מפרנסים, בעיקר בעקבות יציאתן של נשים לשוק העבודה בשנות ה- 50 )אדר- בוניס, 2007(. עליה ברמת השכלתן של נשים ושיעור השתתפותן בשוק העבודה, היוו את אחד הגורמים המרכזיים המיוחסים לשינוי שחל במשפחה. גולדין ( Goldin, 2006( מתייחסת לתופעה זו כ מהפכה שקטה ששינתה את פני דמות האישה המודרנית והמשפחה. האישה הפכה להיות מזוהה יותר כאשת קריירה ויותר מזאת, מעורבותה הגוברת בכלכלה היוותה את 15

16 השינוי המשמעותי ביותר בשוק העבודה במאה החולפת )שם(. השכלתן של נשים בישראל בשנת 1999 הדביקה את זו של הגברים ועמדה על 12.5 שנים )אדר- בוניס, 2007(. מדינות שונות באירופה תמכו וקידמו את העסקתן המלאה של נשים במקומות עבודה החל משנות ה- 70 וכך הצטרפו למגמה של העסקת נשים שאפיינה מדינות אחרות במערב ( & Rener Svab,.)Kuhar, 2012 בדומה לאירופה, גם בארצות הברית וישראל קרה תהליך דומה. בישראל למשל, עמד שיעור הנשים המועסקות על 26.5% בשנת 1955, לעומת 47.3% בשנת 1999 )אדר- בוניס, 2007(. תהליכים דמוגרפיים נוספים היוו זרז למשקי הבית החדשים, ביניהם הירידה בשיעור הנישאים, עלייה בשיעור המתגרשים, עליה בשיעור הלידות של רווקות ועוד )אדר- בוניס, 2007; דיומון, 1995; השילוני- דולב, 2013; פוגל- ביז אווי, 1999(. טיפוס אחד של משק בית פוסט מודרני הוא משק בית בו מתגוררים יחד בני זוג שאינם נשואים )קוהביטציה(. מגורי היחד נפוצו במקומות רבים בעולם: שבדיה, הולנד, נורבגיה וארצות הברית )קפלן, 2002(. בישראל שיעור משקי בית מסוג זה יחסית נמוך. טיפוס נוסף של משק בית פוסט מודרני, שהוזכר קודם לכן, הינו משק בית חד הורי. הרבה פעמים משק בית זה הוא תוצר של גירושים. בישראל שיעור משקי הבית החד הוריים נכון לשנת 2011 הוא 6%, המייצגים 107,000 משפחות חד הוריות )הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2013(. אם כך, נראה כי העליה בשיעור התעסוקה של נשים וברמת ההשכלה שלהן היוו גורם מרכזי לשינוי הדרמטי שחל במוסד המשפחה תרבות פרונטליסטית ופרו משפחתית מדינות רבות בעולם המערבי מזוהות עם אידיאולוגיה פרונטליסטית, דהיינו עם מערך של עמדות, אמונות ופרקטיקות אשר מעודדות ילודה, מאדירות את תפקיד ההורות ושמות דגש על היתרונות בהולדת ילדים וגידולם )דונת, 2010(. עובדה זו שנכונה לגבי משפחות הטרוסקסואליות, הופכת רלוונטית גם בקרב משפחות הומוסקסואליות. בשנים האחרונות חלה עליה דרמטית במספר הגברים ההומוסקסואלים ההופכים להורים Tuazon-( Biblarz & Savci, 2010 ; Camilleri & Ryan, 2006; Johnson & ( gay baby ג ונסון ואוקונר )2002( מכנים תופעה זאת כ- boom.)mccheyne 2010,.)O Connor, 2002 תמיכה למגמה זו מתקבלת מנתונים המראים כי כ- 22% מקרב זוגות הגברים 2010( al.,.)bergman et למרות ההומוסקסואלים בארצות הברית חיים עם ילדיהם תחת גיל 18 ההגמוניה של האידיאולוגיה הפרו נטליסטית, ישנם נתוני ילודה שליליים במקומות רבים בעולם המערבי )דונת, 2010(. מפקד אוכלוסין שנערך באירופה מלמד כי בעוד שבשנת 1990 לא היתה בה מדינה עם שיעור פריון נמוך מ- 1.3, הרי שעד 2002 כבר היו 15 מדינות כאלה )2003,.)Gillespie לשכת מפקד האוכלוסין האמריקאית דיווחה בשנת 2006 על כ- 20% מבין נשים בגילאי שחיו ללא ילדים, לעומת 10% לפני כשלושים שנה )2008.)Lawler-Dye, נראה שהתרבות הדומיננטית בהקשר של משפחתיות, אף רלוונטית יותר לנוף הישראלי 16

17 )השילוני-דולב, 2013; פוגל- ביז אווי, 1999(. ביטוי להקשר הפרונטליסטי ניתן לראות בתקציבים הרבים המוענקים ל משפחות ברוכות ילדים. מעבר לכך, בעוד שהריון והוצאות הקשורות ללידה בישראל תמיד היו מכוסות על ידי מערכת הבריאות הציבורית ועל ידי הביטוח הלאומי, כיסוי עבור אמצעי מניעה והפלה הוא חלקי. מדיניות זו הולכת יד ביד עם קודים תרבותיים בחברה הישראלית. החל מהפוליטיקה של התחרות הדמוגרפית הטבועה בקונפליקט היהודי- ערבי, דרך ההיבט הדתי. האחרון מתייחס למצוות פרו ורבו ומעוגן לא רק ברמה הדתית אלא גם בערכי החברה כולה )דונת, 2010(. שליו וגולדין )2006 Gooldin, )Shalev & טוענות כי ערכים פרונטליסטיים לא יכולים להיות מנותחים בנפרד מערכים של משפחתיות. האוריינטציה הפרונטליסטית מוזכרת גם במאמרם של גבריאל-פריד, שילה וכהן )2012 Cohen,.)Gavriel-Fried Shilo & חוקרים אלה מצאו במחקרם כי עובדים סוציאליים בישראל הגדירו כ משפחה כל הסדר מגורים שכלל ילדים. ממצא זה מחזק את הטענה שישראל היא חברה בעלת אוריינטציה לילדים )2003 Lavee, )Katz & ובעלת אידיאולוגיה פרונטליסטית חזקה )2000.)Kaha, אידיאולוגיה זו מבוססת על מערך אמונות, עמדות ופרקטיקות שמעודדות ילודת ילדים, מעלה את ערך תפקיד ההורות, ומדגישה את היתרון בהולדת ילדים וגידולם.)Gavriel-Fried et al., 2012( מחקר חלוצי שעסק בבחירה בחיים בלי ילדים בישראל, הראה כי למרות שישראל ממוקמת יחד עם מדינות מערביות אחרות כמדינה פרונטליסטית, קיימים סדקים באידיאולוגיה זו. סדקים אלה באים לידי ביטוי באותו פלח אוכלוסיה שלא מעוניין בלהיות הורה. המחקר מעיד על קיומה של תרבות נגד נון- נטליסטית בתוך החברה הפרונטליסטית בישראל )דונת, 2010(. אפשר היה להניח כי לאוכלוסיית ההומוסקסואלים עובדה זו אולי תהווה פתח ל שחרור מהורות, אך המציאות הקיימת מעידה אחרת. ה בייבי בום שמתייחס לתופעה של ילודה גבוהה מהממוצע בפרק זמן נתון הוא ביטוי נוסף לכך שטכנולוגיות הפריון נמצאות בשימוש חסר תקדים. נגישות גוברת של טכניקות הפרייה אלטרנטיביות וליברליזציה של החוק, הביאה לגידול משמעותי במספר זוגות ההורים החד מיניים בארצות הברית. הערכות מדברות על בין 6-14 מליון ילדים הגדלים עם לפחות הורה אחד שהוא הומו או לסבית )2002 O Connor,.)Johnson & כאמור, הגידול הזה נראה גם בישראל, אם כי בהיקפים קטנים יותר )רוזנבלום ופלג, 2007( טכנולוגיות הפריון התרבות הדומיננטית של משפחתיות היוותה גורם מרכזי בעיצוב המדיניות הנהוגה לגבי טכנולוגיית הפריון. בהקשר זה ניתן לדבר על שני תהליכים חשובים, האחד הוא עצם התפתחות טכנולוגיית ההפריה המודרנית שיצרה את האפשרות להפריד בין זוגיות לפריון, כמו במקרה של פונדקאות 17

18 )השילוני-דולב, 2013; 2010 al,.)bergman et השני הוא שכיחות השימוש בטכנולוגיית פריון זו והמדיניות הנהוגה כלפיה. מדיניות הקשורה לתרבות הפרו נטליסטית שהוצגה לעיל. החשיבה לגבי המשמעות של זוגיות ומשפחה התפתחה באופן דרמטי עם הזמן, בין השאר הודות לאפשרויות רחבות יותר ליצירת משפחות דרך טכנולוגיות פריון אלטרנטיביות ( Ehrensaft, 2005(. מצב זה, הכולל כאמור גם הפרדה בין זוגיות לפריון, נכון עבור הטרוסקסואלים ועבור הומוסקסואלים )השילוני-דולב, 2013; פוגל-ביז אווי, 1999(. בשנת 1978, נולדה התינוקת הראשונה בעזרת טיפולי IVF )הפריה חוץ גופית( המכונה תינוקת המבחנה הראשונה. מאז ובעיקר במהלך שני העשורים האחרונים, חלה צמיחה מהירה בהיקף ובמורכבות של טכנולוגיות ביו רפואיות שנועדו לטפל בפריון )גולדין, 2007(. ההערכה היא שמאז לידת התינוקת הראשונה כתוצאה מטיפולי,IVF כמעט מיליון תינוקות נולדו בעולם בעזרת אחת מטכנולוגיות הפריון. בארצות אירופה 5% מכלל הלידות הן תוצאה של טיפולים בטכנולוגיות הפריון החדשות )2002.)Dill, השימוש בטכנולוגיית הפריון מתקיים כאמור בחלקים שונים בעולם. אוסטריה למשל מהווה דוגמא למדינה בה נעשה שימוש גובר בטכנולוגיות אלה ונראה כי הביקוש לתרומות ביציות הולך וגובר. עם זאת, במחקר שהשווה את אוסטריה לישראל נמצא כי למרות שבשתי המדינות יש מגמה של שימוש גובר, קיים הבדל משמעותי במדיניות הנהוגה בענין. אוסטריה מהווה דוגמא למדינה עם רגולציה נוקשה בכל הנוגע להתערבויות של פריון, בעוד שישראל הינה מדינה בעלת רגולציה ליברלית ומעודדת 2012( Felmayer,.)Shalev & Werner- נראה כי בחברה הישראלית קיימים השיעורים הגבוהים ביותר של שימוש בטכנולוגיות הפרייה בעולם, כמו גם השיעור הגבוה ביותר של שימוש בטיפולי פוריות לאדם, כשטכנולוגית ההפריה החוץ גופית היא המרכזית שביניהם. מצב זה נתמך על ידי מדיניות חסרת תקדים בתחום בריאות הציבור, שכמעט ולא מציבה הגבלות בנוגע להתאמת הנשים לטיפולי הפוריות במסגרת מערכת הביטוח הרפואית הממלכתית. בהינתן הסיכונים הבריאותיים כמו גם המחירים הכלכליים והנפשיים הכרוכים בשימוש תדיר בטכנולוגיות ההפריה החוץ גופית, חשוב להבין את המקורות וההשלכות לרגולציה שכזו )השילוני-דולב, 2013(. שליו וגולדין )2006 Gooldin, )Shalev & קושרות את המדיניות שתוארה לעיל לתרבות הפרונטליסטית בישראל, לערכים בעד משפחתיות )לשניהם קשר ישיר לקונטקסט של המדינה היהודית(, לשיח פוליטי של איום דמוגרפי וזכויות, לשינויים ארגוניים בעקבות החוק הנוגע לביטוח הרפואי משנת 1994, ולצמיחה של שיח זכויות הצרכן במערכת הבריאות הציבורית. כאמור, יחידות משפחה שבראשן זוגות חד מיניים בעולם ובישראל בפרט, הפכו יותר נפוצות בשנים האחרונות והרבה מכך בזכות טכנולוגיות הפריון שהתפתחו באופן משמעותי. הביטוי המובהק ביותר לכך הינו השימוש של גברים הומוסקסואלים בערוץ הפונדקאות )2010.)Tuazon-McCheyne, לסיכום, ניתן לראות כי התהליכים הגלובליים שהביאו לשינויים במבנה המשפחה 18

19 המסורתית במדינות מערביות, ניכרים גם בישראל )2012, al..)gavriel-fried et המאפיינים הייחודיים של החברה הישראלית שממוקמת בין מודרניות למסורתיות )2003 Lavee,,)Katz & הביאו לשתי תופעות מקבילות. מצד אחד, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )2013(, נכון לשנת 2011, 37% מכלל המשפחות בישראל לא מתאימות לדגם המסורתי של משפחה וכוללות מבנים משפחתיים שונים כגון משפחות חד הוריות )בהן גבר או אישה חיים לבד עם אחד או יותר מילדיהם(, זוגות הטרוסקסואלים לא נשואים החיים בקוהביטציה )עם או ללא ילדים(, וזוגות חד מיניים. מצד שני, ההנחה השלטת בחברה הישראלית עדיין שמה דגש רב על מבנה המשפחה המסורתי, כאשר נישואין נתפסים כחלק אינטגראלי במסגרת הלגיטימית המצופה להבאת ילדים לעולם )השילוני-דולב, 2013; פוגל- ביז אווי, 1999 (. סקר על משפחות ישראליות הראה שהן יציבות יותר ממשפחות במדינות מערביות אחרות בעולם )2003 Lavee,.)Katz & עוד נמצא כי 75% מכלל הזוגות נשארים נשואים לאורך חייהם 2011( Benjamin,,Rom & בתוך, 2012 al.)gavriel-fried et אם כך, נראה כי מוסד המשפחה מושרש היטב בערכיה של המדינה ובפרקטיקות השונות שהיא מקיימת. ישראל מבטאת גם יחד מקום המנסה לשמר את המסורתיות המשפחתית, אך גם להסתגל לשינויים המודרניים. המציאות המשתנה, מולידה עוד ועוד דגמים של משפחות, כאשר המשפחה החד מינית מהווה חלק בלתי נפרד מהנוף החברתי. באופן פרדוקסלי, הומואים שהתחילו כמוקצים מהחברה הנורמטיבית, אט אט חוזרים ו מתנרמלים דרך הקמת משפחה וכניסה לקונצנזוס הישראלי )אורן, ;2006 קמחי, ; )Shonkwiler, 1.4 אבהות תחום האבהות הינו תחום חדש יחסית במדעי החברה. בשלושת העשורים האחרונים הועמק בצורה משמעותית הידע בנוגע לתופעת האבהות ולתפקידים של האב במשפחה ובהתפתחות של ילדיו. מחקרים רבים שהצטברו שופכים אור על מגוון התחומים והאופנים בהם האבות ממלאים תפקיד במשפחותיהם )2005 Wells,.)Lamb, 2010 ; המחקרים שנערכו לאורך השנים התמקדו לרוב בקשר אם -ילד, והתבססו על תיאוריות יחסי האובייקט הרואות באם אובייקט משמעותי ובלעדי עבור הילד, ובתוך כך אינן מתייחסות למקומו של האב בהתפתחות הילד ( Schacher, Johnson & O Connor, 2002 ; Silverstein, 2005.)Auerbach & בשנות השבעים העלו החוקרים את הצורך בגישה שתדגיש יותר את תפקיד האב. בהתאם לכך, החלו להיערך מחקרים שהאירו את החשיבות שיש לאב בתהליך ההריון, הלידה וההורות )פרידלנדר, al., )Bergman ; et למרות ההתפתחות שחלה בתחום המחקר, עדיין, האם נתפסת במרבית החברות כגורם עיקרי בהתפתחותו התקינה של הילד )1998.)Mallon, רעיונות אלה עלולים להניע את תפיסתו של הגבר לגבי אבהותו באופן שמערער את אמונתו ביכולתו להקים ולנהל משפחה חד-הורית גברית )אורן, 19

20 2006(. ואכן נמצא כי בתרבויות שונות אבות מרגישים פחות יעילים מאמהות באופן מתמשך ( Froman Fleck, 2001.)& Owen, 1989 ; Hudson, Elek & תחושת חוסר היעילות מביאה לכך שהם פחות מרוצים מההורות ומהקשר עם הילד לעומת האמהות ( Fleck, Hudson, Campbell-Grossman & 2003(. מהספרות עולה כי לאמונה של גברים ביכולות ההוריות שלהם יש השפעה חיובית על תפקודם ההורי 2005( Wells,.)Lamb,2010; Pleck, 2010 ; בחברה המערבית רווחים סטריאוטיפים ביחס לתפקיד האב ותפקיד האם. נראה כי הזהות ההורית של האם מתקשרת עם תפקידים של חינוך וטיפול, בעוד שהזהות ההורית העיקרית של האב מתקשרת לתפקידים של מפרנס עיקרי וכמי שדואג ליציבות המשפחתית. סטריאוטיפים נוספים מתארים את האב כמרוחק רגשית, נעדר, וכמי שפחות מתעניין בגידול הילדים ועל כן פחות כשיר לתפקד כהורה מטפל יחיד או עיקרי ( 2004 Mallon, Craig, 2006; Dribe & Stanfors, 2009;.) ;Schacher et al., 2005 כיום יש הסכמה נרחבת בקרב החוקרים על כך שלאבות יש יכולת לטפל ולטפח את ילדיהם, וכי תפקידים אלו אינם ייחודיים לאם )2005.)Tasker, בנוסף נמצא כי ילדיהם יכולים לפתח התקשרות בטוחה גם בהעדר דמות אם בחייהם )2009 Patterson, ; Farr &.) Johnson & O`connor, 2002; Lamb, 2000; 2005,Wells מחקרים מראים כי לאבות השפעה רבה על ההתפתחות הפסיכולוגית של ילדיהם גם בהיעדרם )1999 Auerbach,.)Silverstein & מחקרים על אבות שנעדרו בגידול ילדיהם כמו למשל במקרה של גירושין, הראו כי מערכת היחסים של האבות עם הילדים אינה אחידה. נמצאו מקרים בהם הקשר בין האבות לילדים היה בתדירות גבוהה/ בינונית ונמוכה )1996, ;Weil.)Way & Stauber, 1996 משמע שמעורבותו של האב מתקיימת על רצף מסויים, בין אם האב חי עם ילדיו או לא. אבות יכולים להיעדר גם כאשר הם מתגוררים עם ילדיהם, או לחילופין להיות נוכחים למרות שלא מתגוררים עימם )1999 Auerbach,.)Silverstein & ניתן, אם כך, לומר כי תפיסת האבהות עברה שינוי בשנים האחרונות, כאשר כיום קיימת הכרה רבה יותר בחשיבות שיש לאב בחיי הילד. הכרה זו אפשרה לאבות לקבל על עצמם יותר תפקידי חינוך, טיפול וטיפוח כהורים )2005 al.,.)craig, ;2006 Schacher et הצמיחה של משפחות בהן האב נוטל את תפקיד המטפל העיקרי והאם נושאת בנטל הפרנסה )2005 Wells, )Lamb, ;2010 תרמה לפתיחות רבה יותר בחברה כלפי מודלים נוספים של הורות )2004.)Mallon, עוד נמצא כי קיים קשר חיובי בין עוצמת הקשר של אב לילדיו לבין מדדים שונים של רווחה פסיכולוגית שהילדים חווים בהמשך כבוגרים. זאת ללא כל קשר משמעותי לטיב ולעוצמת הקשר של הילדים עם האם. תינוקות של אב שמשתתף באופן פעיל בטיפול בהם הופכים בדרך כלל למאוזנים פסיכולוגית ונפשית, בעלי יכולת לבנות קשרים אינטימיים ארוכי טווח ובאופן כללי הם בעלי יכולת התמודדות טובה יותר עם לחצים )כ"ץ, 2009(. המרכיבים החשובים ביותר בתפקודו של אב הם 20

21 המעורבות, הקרבה והטיפול בילד ולא היות האב "גבר גברי" סטריאוטיפי ( ;2006 White, Connor &, 2010 Sriram.)Lamb, 1979 ; Pattnaik & סגנון ההורות )מטפל/מחנך/מפרנס וכו'( ומגדר ההורה אינם בהכרח קשורים זה לזה )2004.)Parke, אמהות ואבות לא נבדלים בתגובתיות הפיסית וברגישות שלהם לתינוקות )1999 Auerbach,.)Silverstien & לא קיימת נטייה מולדת-מגדרית לאמהות/אבהות, אלא מדובר בתפקידים נלמדים )1996.)Silverstien, לכן בגידול ילדים הדבר החשוב הוא הנוכחות Biblarz & Stacey, 2010; Parke, ההורית וטיב הקשר, הרבה יותר מאשר המגדר של ההורה )1999, ;2004(. Silverstien & Auerbach מחקר נוסף המתייחס לקשר בין מגדר לתפקוד הורי הינו מחקרם של ביבלירז וסטייסי )2010 Stacey,.)Biblarz & במחקרם לא זוהה כישרון הורות ספציפי למגדר מסוים. ממצאיהם תומכים בקונצנזוס הקיים בקרב חוקרים באשר לאבהות והתפתחותם של ילדים. עד לנקודת זמן זו, שום מחקר אינו תומך בקביעה הרווחת שמגדר ההורים משפיע על טובת הילד )2010 Stacey,.)Biblarz & בניגוד לאמונה הרווחת, מחקרים לא הראו כי בהשוואה לכל צורות המשפחה האחרות, משפחות המנוהלות על ידי זוג הורים הטרוסקסואלים נשוי הן הטובות ביותר עבור הילד, כפי שטען פאופן )1996.)Popenoe, כפי ש )1997( Lamb מציין נראה שמעט מאד באשר למגדר ההורה הינו חשוב באופן מפורש )ע 10(. מעבר לכך, בהשוואה לכל צורות המשפחה, משפחות המנוהלות על ידי )לפחות( שני הורים מחוייבים ומתאימים, הן באופן כללי הטובות ביותר עבור ילדים ( 2010 Stacey,,Biblarz & ע 17(. השינויים בתפיסות מחזקים גישה הדוגלת ביכולת ההורית של האבות לגדל את ילדיהם, לספק להם טיפול באיכות גבוהה, ואף להיתרם מכך )אורן-פטישי, 2008;.)Lamb, 2010 עם זאת, נראה כי בחברה המערבית גישה זו עדיין לא נטמעה. במרבית המשפחות עדיין קיימת חלוקה בה עיקר נטל הפרנסה מופקד על האב, ואילו הטיפול העיקרי בילדים מופקד על האם Craig, 2006; Dribe & Stanfors, 2009; Dunne, 2000; Lamb, 2010; 2000 ; Lavee & Katz, 2002; (.) Pleck, 2010 אם כן, למרות שמספר רב של מחקרים מראים כי חלוקת התפקידים המגדרית אינה הכרחית להתפתחותם התקינה של ילדים, התפיסות החברתיות המסורתיות עדיין רואות בה חלק אינהרנטי ובלתי נפרד ממבנה חברתי תקין וסוג של קביעה ביולוגית )דה בובואר, ; 2007/1949 Benson, Silverstein & Auerbach, 2005; Lamb, 2010; Lavee & Katz, 2002; Parke, 2004.);Silverstein & Auerbach, 1999 הטענה שילדים זקוקים לאבא ואמא מניחה מראש שלאבות ולאמהות תפקידים הוריים שונים. אחת הדוגמאות לתפיסה הרווחת בהקשר זה היא ש האב הנחוץ הוא כזה שמחנך באופן קשוח, פותר בעיות ומספק הורות גברית. בנים צריכים אבות על מנת לפתח זהות גברית ראויה ( Popenoe,.)Pruett, )2000 אמהות לעומת זאת מספקות טיפוח, ביטחון ודאגה ;1996(. Wilson, 2002 האמונה שמחקרים מאששים תפיסות אלו גם היא רווחת, אך כאמור, מחקרים עכשוויים מראים 21

22 אחרת. התפיסות הרווחות הללו מבטאות חברה גברית פטריארכלית המתוחזקת על ידי גורמים משפחתיים, מדיניים וכלכליים. המבנה הפטריארכלי משמר את הגברים בעמדת כח ואילו את הנשים הוא מקבע בתפקידן המסורתי הניזון מהמיתוס שדמות האם חיונית להתפתחות הילד. מעבר לשליטה הפטריארכלית וחוסר השוויון המגדרי, פועל יוצא נוסף של מבנה זה הוא שהאפשרות למעורבות אבהית גבוהה יותר נבלמת ( דה בובואר, ;2007/ Pleck,.)Benson et al., 2005; לסיכום, נראה שחקר האבהות זוכה לתשומת לב מחקרית רבה יותר בעשורים האחרונים. ממצאים שונים מראים כי האב חשוב ומשמעותי בגידול הילד לא פחות מהאם. תפיסות מסורתיות ארכאיות הן אלו שהביאו, ומביאות גם כיום במידת מה למצב בו האם תופסת משקל רב יותר במרחב ההורי מוטיבציה לאבהות ההתייחסות התיאורטית למוטיבציה להורות החלה בימיו של פרויד, שראה בה חלק מההתפתחות הפסיכוסקסואלית. על פי פרויד, המניע להורות אצל שני המינים מתפתח בתקופה האדיפלית )גילאי -3 5 בקירוב( וקשור במרכיב מיני- הישגי )1913 Freud, בתוך פרידלנדר, 2000(. אנליטיקאים מאוחרים יותר התייחסו למימדים אקטיביים ויצרניים ברצון הגברי להורות. אריקסון )1963 )Erikson, טען כי מדובר בשלב אינטגראלי בהתפתחות האישיות. שלב שמתרחש לאחר שאדם הצליח לפתח קשר אינטימי משמעותי. התיאוריה שלו גורסת כי אדם שהצליח לפתח קשר זוגי יציב, יחוש צורך לוותר על צרכיו האגואיסטיים למען האחר, וכך יבשיל הצורך להפוך להורה. לתפיסתו, המשבר ההתפתחותי בשלב זה הוא המשכיות לעומת קיפאון. טענתו היא שההמשכיות מהווה את האינטרס שעומד בבסיס העמדתו והדרכתו של דור חדש. הספרות מתייחסת לאבהות כאל חוויה שעשויה להיות משברית או לחילופין ככזו שמובילה להתפתחות וצמיחה- בהתאם להצלחה / אי הצלחה בפיתרון המשבר ( Wells,.)2005 מחקרים שבדקו מוטיבציה לאבהות בקרב גברים הטרוסקסואלים, מצאו כי לעיתים קרובות גברים ידגישו את הגמול האישי או הפסיכולוגי בהבאת ילדים, כגון הגמול הרגשי שיש בקשר הורה-ילד, הנאה מילדים וסיפוק אישי ( Langdridge, Langdridge, Connolly, & Sheeran, 2000; Connolly, 2005 (. Sheeran, & בנוסף לסיבות הפסיכולוגיות, נמצא שישנו מניע הקשור לתפקיד שילדים ממלאים. ילדים מבטיחים שהשושלת המשפחתית תמשיך ומעבר לכך שההורה לא ישאר לבד )2005 al.,.)dion, ;1995 Langdridge et גורם מוטיבציה נוסף לאבהות נוגע ליחסים זוגיים. נמצא שבעיקר בקרב גברים הטרוסקסואלים, הרצון לאבהות נובע מתוך התחשבות ברצונה של בת זוגם להורות- זהו נסיון לשמר את מערכת היחסים הזוגית )1994 Miller, בתוך Goldberg, Downing 22

23 .)& Moyer, 2012 חוקרים שונים ניסו להבין מה מניע הומוסקסואלים להפוך להורים. נטען כי הורות היא חוויה או עניין אנושי בסיסי בו עוסקים כל ההומוסקסואלים, גם אם רק כאפשרות שבסופו של דבר נפסלת )1996 Llewellin,.)Hargarden & בשונה מההנחה הרווחת לפיה גברים הומוסקסואלים אינם מעוניינים בילדים ובהורות )2004,)Mallon, ניתן לאתר באוכלוסיית ההומוסקסואלים שיעורי מוטיבציה גבוהים לאבהות )2006.)Stacey, בישראל התגלו שיעורי מוטיבציה דומים בין גברים הומוסקסואלים לגברים הטרוסקסואלים )פרידלנדר, 2000(. הספרות מצביעה על מניעים משותפים לאבהות בשתי קבוצות אלו. במחקרם של גולדברג, דאונינג ומוייאר ( Moyer Goldberg, Downing & 2012,( נמצא כי גברים הומוסקסואלים, בדומה להטרוסקסואלים מעוניינים להפוך להורים לטובת מימוש אישי וגמול פסיכולוגי ; בשל הערכה גבוהה לקשר משפחתי הדוק ורצון לשחזר אותו בתא המשפחתי שיצרו לעצמם ; בשל אהבה לילדים והנאה מהם ; מאחר ובן הזוג מעוניין להיות הורה. עוד נמצא כי גברים הומוסקסואלים תופסים את חווית ההורות ככזו שהופכת אותם לנורמטיביים ורלוונטיים יותר בחברה ומאפשרת להם קבלה חברתית מלאה יותר )קמחי, ; 2010 Shonkwiler, 2008(. היבט נוסף המהווה גורם מוטיבציוני להפוך להורה מתייחס לאינטימיות שקשר הורה- ילד מייצר. סטייסי )2006, )Stacey מציינת כי לילדים יש את היכולת להעניק להוריהם חוויה של אינטימיות ואהבה, דבר המקבל משנה תוקף בעולם הפוסט מודרני שמאופיין בניכור ובבלבול. לצד המשותף בין גברים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים בגורמי המוטיבציה לאבהות, ישנן גם מספר נקודות שוני. ברקוביץ ומרזיליו )2007, Marsiglio )Berkowitz & טבעו את המונח מודעות רבייתית consciousness( )procreative שמתייחס ליכולתו של אדם לתפוס את עצמו בכלים קוגניטיביים כאדם שמסוגל ליצור חיים ולדאוג להם. בהקשר זה טענה סטייסי )2006, )Stacey כי עבור הומוסקסואלים יש פחות גירויים המעוררים את ה מודעות הרבייתית שלהם ושעשויים להוביל להתפתחות של מוטיבציה להורות. ברקוביץ ומרזיליו )2007, Marsiglio,)Berkowitz & לעומת זאת, גורסים שהפוטנציאל ל מודעות רבייתית בקרב גברים הומוסקסואלים דומה מאד ואולי אף זהה לזה של גברים הטרוסקסואלים. יחד עם זאת, הם מציינים כי הקשיים המוסדיים, הציפיות החברתיות מגברים אלה שלא להפוך להורים והיעדר חקיקה, מביאים לכך שגברים הומוסקסואלים רבים יפסלו מראש את אופציית ההורות. פרידלנדר )2000( זיהה כאמור דמיון בין גברים הטרוסקסואלים להומוסקסואלים ברצון הבסיסי להיות אבות. עם זאת, הוא מצא הבדל במוטיבציות השליליות להורות, הקשורות בשיקולים המרחיקים את הגברים מההחלטה הסופית להפוך להורים. הגברים ההומוסקסואלים במחקרו העניקו משנה חשיבות לשיקולים השליליים בנוגע להורות. אבות הומוסקסואלים נתקלים באתגרים ייחודיים במסעם להורות )קמחי, 2010(. הם נעים על ציר בין זהות חברתית מקובלת שזוכה לעידוד ) אב ( לבין זהות חברתית לא מוערכת 23

24 ) הומוסקסואל (. מצב זה יוצר פעמים רבות מתח פנימי ובלבול )1989.)Bozett, הומוסקסואלים מרגישים את השלכות ההומופוביה וההטרוסקסיזם בכל רובד של חייהם, ובכלל זה בהורות שלהם )1992.)Blumenfeld, למרות שזוגיות הומוסקסואלית זוכה כיום ליותר קבלה חברתית, מחקרים Camilleri & Ryan, 2006 ; Couch, מראים כי הלגיטימיות של הורות הומוסקסואלית מוטלת בספק ( ;Meyer, (. ילד הגדל במשפחה חד מינית מאתגר את ההנחה הרווחת שהתפתחות תקינה מחייבת זוג הורים משני המינים )2000.)Golombok, נראה שנשארות עמדות שליליות כלפי הורים בני אותו המין, למרות ממצאי המחקרים המצביעים כי להומואים ( ;1989 Jacobson, Bigner & )Dunne, 2000 ולסביות )2005 Tasker, )Patterson, ;1992 יש כישורים הוריים דומים לאלו של הורים הטרוסקסואלים, וכי ילדים הגדלים במשפחות חד מיניות מתפתחים פסיכולוגית, אינטלקטואלית, Crowl et al. 2008; Golombok, 2000; Morse et al., 2007; התנהגותית ורגשית, בכיוונים חיוביים ( Patterson, 2009.)Wainright & למשל, במחקר אמריקאי נמצא כי הורים הומוסקסואלים נתפסו כפחות יציבים רגשית, כמספקים בית לא בטוח ומסוכן עבור הילד )1996, Solliday ;)Crawford & נמצא שלמרות שאבות הומוסקסואלים יכולים להיתפס כבעלי איכויות חיוביות, התוצאות לילד הגדל עם הורים כאלה נתפסות כשליליות )1999 Zechmeister,.)McLeod, Crawford & עוד נמצא כי הטרוסקסואלים האמינו שילדים הגדלים לזוג הורים הומוסקסואלי יהיו בעלי סבירות גבוהה יותר לחוות בלבול בזהותם המינית וקשיים חברתיים )2007 al.,.)morse et עם זאת, במחקר אוסטרלי נמצאו עמדות ליברליות כלפי הורות הומוסקסואלית וידע נרחב לסטודנטים הטרוסקסואלים בנושא )2006 Ryan,.)Camilleri & ההנחה התרבותית ההומופובית, על פיה הומוסקסואלים לא מתאימים להיות הורים, אשר מופנמת במידת מה גם אצל האבות עצמם, מביאה לכך שהורים אלה מצויים בתהליך ניטור עצמי קבוע ומופעלים מתוך מוטיבציה להוכיח את עצמם כהורים ראויים ( & Berkowitz.)Marsiglio, 2007 ;Blumenfeld, 1992 ; Shonkwiler, 2008 אבות הומוסקסואלים עוברים תהליך של פירוק הנורמות והתפיסות המופנמות הללו, ובעיקר מפרקים את תפקיד ה אב הקלאסי מהיבטיו המגדריים. התהליך הזה מעורר דחק וכדי להשלימו נחוצים כוחות וגורמי תמיכה חיצוניים. במידה ותהליך הפירוק מושלם כהלכה, הוא נוסך באבות הללו תחושת חיוניות וכח 2005( Silverstein,.)Schacher, Auerbach & לסיכום, נראה כי במוטיבציה לאבהות יש יותר נקודות דמיון מאשר שוני בין גברים הטרוסקסואלים והומוסקסואלים. הכמיהה להורות היא תכונה אנושית, אשר חוצה את גבולות הנטייה המינית 2005( Delmonte,.)Bergman et al., 2010 ; McCann & 1.5 הדגמים השונים להורות הומוסקסואלית לאחר קבלת ההחלטה להפוך לאבות, זוגות הומוסקסואלים, המהווים את מושא המחקר הנוכחי, 24

25 נדרשים לבחון את המודלים ההוריים הנגישים עבורם ולהחליט על המודל שבאמצעותו יממשו את אבהותם )כהן-ארקין, 2011(. בישראל, קיימים שלושה מודלים עיקריים דרכם יכולים גברים הומוסקסואלים לממש את הורותם: הורות משותפת עם אישה, אימוץ ופונדקאות )אורן, 2006; קמחי,.)Segal- Engelchin, Erera & Cwikel, 2005;,Tuazon-McCheyne, 2010 ;2010 גברים הומוסקסואלים לוקחים בחשבון את היתרונות והחסרונות של כל מודל בבחירת המודל ההורי )אורן, 2006(. אחד השיקולים שנמצאו כמשפיעים על הבחירה קשור להיבט הביולוגי. קרי, למידה בה חשוב לאבות לגדל ילד ביולוגי. אלו עם העדפה להורות הביולוגית בוחרים בין אבהות Johnson & O`connor 2002 ; Segal- דרך הורות משותפת עם אישה לפונדקאות )אורן, 2006; al., 2005.)Engelchin et שיקולים נוספים מתייחסים לתפיסות חברתיות המבטאות את הלך הרוח בחברה. מחקרים מראים שזוגות הומוסקסואלים נוטים לבחור במודל הורי ספציפי, תוך שהם Gross, מושפעים ממה נחשב לנורמטיבי יותר בחברה מבין האופציות העומדות בפניהם )אורן, 2006; 2006(. כך, למשל, בשל תפיסות חברתיות מסורתיות של הורות, המבליטות את חשיבות האם בהתפתחותו של הילד, זוג הומוסקסואלי עלול להימנע מלבחור בדגמים ה דו הוריים הגבריים, כפי שנמצא במחקר ישראלי )אורן, 2006(. עוד נמצא כי חקיקה שמפלה זוגות חד מיניים עלולה להשפיע על בחירת המודל ההורי )2006.)Gross, נמצא, למשל, כי במדינות שבהן הליכי אימוץ ופונדקאות הינם מחוץ לחוק עבור גברים הומוסקסואלים, הם נוטים לבחור במודל של הורות משותפת עם אישה )רוזנבלום ואחרים,.)Gross, 2006 ; Johnson & O'conner להלן יפורטו שלושת הערוצים להורות העומדים לרשות גברים הומוסקסואלים בישראל: הורות משותפת עם אישה הורות משותפת היא מושג חדש יחסית המתקיים בחברה הישראלית כמו גם במדינות שונות בעולם. מדובר במערכת יחסים עניינית בין גבר ואישה, שאינם בני-זוג ואינם מנהלים משק בית משותף, אך החליטו להיות יחד הורים ביולוגיים לילד משותף. שני ההורים הביולוגיים ולעיתים בני זוגם נוטלים על עצמם אחריות מלאה על ילדם המשותף. הסטאטוס של הורה בהורות זו נוצר מתוך החלטה מודעת ומתוכננת מראש )רוזנבלום ואחרים, 2010(. מודל ההורות המשותפת מבוסס על הסכם משפטי בין האב והאם הביולוגיים, ובדומה למצבי גירושין מסתמך על הסכמי משמורת. ילדים במבנה משפחתי זה גדלים בשני בתים. כל בית מתפקד בנפרד ברמה היומיומית השוטפת, ומבחינה מעשית בכל אחד מהבתים יש לילד חדר, מיטה וחפצים אישיים )רוזנבלום ואחרים, ;2010 אורן, ; al.,.)segal- Engelchin et 25

26 ישנן חלופות שונות של התקשרות במודל ההורות המשותפת: שותפות בהורות בין גבר הומו/ זוג הומואים לבין אישה לסבית/ סטרייטית, או זוג נשים לסביות. המשמעות היא שהמבנים ההוריים השונים עשויים להכיל מספר שונה של דמויות הוריות: מבנה דו הורי למשל עם גבר הומוסקסואל ואישה לסבית; תלת הורי למשל עם זוג הומוסקסואלים ואישה סטרייטית; או מרובע Golombok & Tasker, 2010; Gross, הורי- למשל עם זוג הומוסקסואלים וזוג לסביות )אורן, 2006; al., 2005 ;2006 Segal- Engelchin et (. באשר למעמד החוקי והחברתי של ההורים במודל זה, מתקיימת אבחנה בין ההורים הביולוגיים ללא ביולוגיים: נראה כי ההורים הלא ביולוגיים הם חסרי מעמד אל מול ההורים הביולוגיים שמעמדם איתן ויציב )אורן, 2006(. בישראל הולך ומתפשט מודל ההורות המשותפת המושתת על התקשרות הורית בין אישה הטרוסקסואלית לגבר הומוסקסואל, המכונה מודל ה הטרו-גיי )2005 et.al,.)segal- Engelchin הבחירה במודל זה נפוצה בעיקר בקרב נשים הטרוסקסואליות יחידניות הנמצאות בסוף שנות השלושים שלהן ומעוניינות באב לילדיהן. בעבורן הבחירה במודל זה היא לרוב בגדר ברירת מחדל, תוך הכרה בכך שסיכויין למצוא גבר מתאים לנישואין הולך ופוחת. לכך מצטרפת הדאגה לפספס את חווית האמהות עקב השעון הביולוגי )סגל-אנגלצ'ין, אררה וצוויקל, 2010; 2005 et.al, (. Segal- Engelchin במדינות מערביות אחרות נפוצה יותר הורות משותפת בין הומואים ללסביות ( Gross, Erera, ;2002 Delmonte, 2005 ;2006(. McCann & ביטוי לחוסר השכיחות של מודל ההטרו-גיי בעולם הוא היעדר ההתייחסות המחקרית הישירה למשפחות מסוג זה במחקרים שנערכו בארצות אחרות. מודל ההורות המשותפת דומה למשפחות דו גרעיניות הנוצרות בעקבות גירושין. דמיון זה בא לידי ביטוי במספר היבטים: בשני הדפוסים המשפחתיים הללו קיימת הפרדה בין זוגיות להורות; בשניהם נטל ההורות מתחלק בין שני ההורים הביולוגיים, זאת על אף שאינם חולקים משק בית משותף; במקרים רבים, בשניהם לילד יש בית מרכזי אצל אחד ההורים, בדרך כלל אצל האם )סגל- אנגלצ'ין ואחרים, 2010(. לצד קווי דמיון אלה, קיימים גם מספר הבדלים בין מודל ההורות המשותפת לבין המודל המשפחתי שנוצר לאחר גירושין. ראשית, ההורות המשותפת איננה מושתתת על קשר זוגי קודם בין ההורים הביולוגיים, ולכן הילדים לא היו עדים לקונפליקטים זוגיים בין ההורים, שלרוב מאפיינים את הליך הגירושין. שנית, בהורות משותפת ההורים יוצרים את התא המשפחתי שלהם כמבנה דו גרעיני, בניגוד למשפחות הגרושות המתחילות כמבנה גרעיני אחד )סגל-אנגלצ'ין ואחרים,.)Segal- Engelchin et al., 2005 ;2010 נראה כי קיימים גם קווי דמיון בין מודל ההורות המשותפת לבין הדגם המשפחתי המסורתי, בו בני זוג הטרוסקסואלים מגדלים יחד את ילדיהם הביולוגיים במשק בית משותף. בשני מודלים משפחתיים אלו המשפחות מנוהלות על ידי שני הורים משני המגדרים, כאשר ההורים הביולוגיים הינם ההורים בפועל. עם זאת, מודל ההורות המשותפת שונה מהמודל המשפחתי המסורתי 26

27 מבחינת מספר הדמויות ההוריות העשויות להיות לילד. כמו כן, היחסים בין ההורים במודל ההורות המשותפת אינם מתבססים על אינטימיות זוגית, אלא ממוקדים בהורות. נראה, איפוא, כי מודל ההורות המשותפת מושתת על שילוב בין דפוסי משפחה מסורתיים לבין דפוסים שאינם מסורתיים )סגל-אנגלצ'ין ואחרים, ; )Gross, התרחבותה של תופעת ההורות המשותפת משקפת את הפתיחות הגוברת כלפי מגוון דפוסים משפחתיים בחברה הישראלית, אך בו בעת היא משקפת גם את התפיסה המסורתית הרואה את דגם המשפחתי האידיאלי כדגם הכולל אב ואם ביולוגיים, המגדלים יחד את ילדיהם )סגל-אנגלצ'ין ואחרים, 2010(. עד כה נערכו מחקרים ספורים בלבד אודות הורות משותפת בין גברים הומוסקסואלים ונשים )אורן, 2006 ;, Segal-.)Engelchin et al יתכן והדבר נובע מהקושי לאמוד את היקף התופעה. בנוסף, יתכן והאינטראקציה המועטה יחסית של ההורים במשפחות אלו עם המוסדות החברתיים תורמת לתשומת הלב המחקרית המועטה המופנית כלפיהן )סגל-אנגלצ'ין ואחרים, 2010(. הספרות מצביעה על מספר גורמים הקשורים לבחירה של גברים הומוסקסואלים במודל ההורות המשותפת. אחד מהם הוא הגורם הביולוגי. אבות שבחרו בדגם זה ייחסו חשיבות רבה לפן Segal- Engelchin et al., 2005 ; הביולוגי, תוך שהדגישו את רצונם לגדל ילד ביולוגי )אורן, ; 2006 Segal-Engelchin, 2014.)Erera & באשר לגורם החברתי, נראה כי התפיסות החברתיות הנפוצות כיום נשענות על מודלים מסורתיים של הורות, בהם מובלטת חשיבותה של האם בהתפתחות הילד. תפיסות אלו לא רואות בחיוב משפחות בעלות מבנה דו הורי גברי. מודל ההורות המשותפת מותאם יותר לנורמות החברתיות מאחר ובראשו עומדת גם דמות אמהית )אורן, Segal-;2006 Gross, ;2006 al., 2005.)Engelchin et ממחקרו של אורן )2006( עולה כי האבות שבחרו בדגם זה אימצו את התפיסות הללו בעצמם. הם טענו כי נוכחותה של דמות אמהית מהווה את טובת הילד וכי הורים משני המגדרים מפחיתים את חריגותו החברתית של הילד. האמונה כי טובת הילד מכתיבה שהילד יגדל עם הורים משני המגדרים נמצאה כגורם מרכזי בהחלטה להורות משותפת עם אישה גם במחקרן של אררה וסגל-אנגלצ ין ( 2014 Segal-Engelchin,.)Erera & גורם נוסף הינו אמונה כי דמות האם היא חיונית בהתפתחות הילד. מחקרים מראים כי גברים הומוסקסואלים שבחרו בהורות משותפת עם אישה גרסו כי לנשים יש תכונות ייחודיות כאמהות, שגבר לעולם לא יוכל למלא. מן אינסטינקט טבעי לאמהות שנובע מחווית ההריון הביולוגי. לכן הם בוחרים להעניק לילד דמות אם )כהן-ארקין, 2011; 2014 Segal-Engelchin,.)Erera & מחקרו של כהן-ארקין )2011( על משמעות הבחירה במודל הורי עבור גברים הומוסקסואלים הצביע על גורם נוסף, הגורם המשפחתי. ממחקר זה עלה כי אבות שבחרו במודל ההורי של הורות משותפת עם אישה, עשו זאת בין השאר משום שחששו מהורות בלעדית. העדפתם להורות פחות אינטנסיבית התיישבה עם מבנה משפחתי שבו הנטל ההורי מתחלק עם השותפה ההורית. 27

28 מבחינת הגורם החוקי, אפשר לומר כי מודל ההורות המשותפת ביחס לשאר החלופות, הוא המודל הקל והנגיש ביותר למימוש. גם מההיבט החוקי-חברתי וגם מההיבט הטכני )אורן, 2006; אורן- פטישי, 2008;.)Gross, 2006 אל מול הדגמים האחרים, הדגם הנ ל הוא הכלכלי ביותר ולא מצריך תהליכים ארוכי זמן באופן יחסי. נראה כי גברים הומוסקסואלים נוטים לבחור בדגם הנ ל כאשר החלופות האחרות לא מתאפשרות )2006.)Gross, אימוץ בניגוד להורות ביולוגית אשר תלויה ברצונם ויכולתם של בני הזוג לבחור אם להביא לעולם ילד, אימוץ הוא הליך משפטי, אשר דורש את מעורבותן של מסגרות שונות להן יש שיקול דעת באשר למי ראוי להיות ההורה, איזה ילד ימסר לאימוץ וכיצד )רוזנבלום ואחרים, 2010(. אימוץ מתייחס להליך בו הילד כבר נולד וקיים, ויש הורה/ הורים המעוניינים לקבל על הילד את כל החובות והזכויות ולהפוך בכך להוריו הטבעיים לכל דבר ועניין )ריבקין, 2010, רוזנבלום ואחרים, 2010(. מסלול האימוץ הוא חברתי במהותו, מבחינה זו שהזוג נזקק למוסדות שהחברה הגדירה כמוסמכים לקבוע האם אותו זוג ראוי להיות הורים. תהליך אימוץ מערב היחשפות של הזוג לביקורת מקצועית ציבורית, הכוללת בדיקה של עמידתו בסטנדרטים פסיכולוגיים וסוציו אקונומיים שונים )2003 Hurtig-Mitchel,.)Daniluk & לאחרונה התרחשו תמורות מרחיקות לכת בתחום האימוץ, בעקבות מגמות חברתיות בכלל, ובעקבות שינויים במדיניות רווחת הילד בפרט. בישראל מסתמנת מגמה של ירידה בשיעור התינוקות שנמסרים לאימוץ בעקבות אמהות שנקלעו להריון בלתי מתוכנן, ומעוניינות למסור את ילדן לאימוץ. הירידה הזו קשורה בין השאר לשימוש נרחב יותר באמצעי מניעה, זמינות גבוהה יותר לפעולות שונות להפסקת הריון, ובשל השינוי בתפיסה החברתית ביחס לאמהות חד הוריות. לצד זאת, גדל מספר הילדים הנמסרים לאימוץ בצו בית משפט בשל הזנחה או התעללות. ילדים אלה מצויים במצב רגשי, התפתחותי ונפשי קשה )הירשפלד, 2010; ריבקין, 2010(. כפי שמתארת ליכטנשטיין )2010(, האמוץ הבין ארצי בישראל הוסדר בשנת 1996, עת חתימתה של ישראל על אמנת האג בנושא. משמעות הליך זה היא שמדינות המכילות אוכלוסיה עניה, מוסרות לאימוץ תינוקות לאזרחי מדינות עשירות יותר, המוכנים לשלם סכום כסף רב עבור האימוץ. בישראל הליך זה מתאפשר רק על ידי פניה לעמותות המנסות לדאוג לטובת הילד וכיבוד זכויותיו )ליכטנשטיין, ; 2010 רוזנבלום ואחרים, 2010(. מבחינה סטטיסטית, מרבית המאמצים בעולם המערבי נוטים להשתייך לקבוצה התרבותית המרכזית, המתאפיינת בצבע עור בהיר ובמעמד סוציו אקונומי בינוני עד גבוה. חברי קבוצות שוליים ובהן בני מיעוטים, בני שכבות סוציו אקונומיות חלשות, וכן אוכלוסיות ההומוסקסואלים והלסביות 28

29 זוכים באופן משמעותי לאמץ פחות )2004 Groze,.)Ryan, Pearlmutter & זאת על אף שהוכח זה מכבר כי הצלחת האימוץ תלויה במאזן בין המשאבים הזמינים וגורמי הדחק שמשפיעים על המשפחה, יותר מאשר מבנה ואופי המשפחה )1996.)Groze, הנתונים הסטטיסטיים בארץ מראים כי מרבית האימוצים בשנים האחרונות נעשו מחוץ לגבולות ישראל. לחצים פוליטיים הביאו לכך שמדינות רבות סגרו את שעריהן בפני האימוץ הבין ארצי. התפתחות זו גרמה להתארכות זמן ההמתנה, ולעליית הגיל הממוצע של הילד שנמסר לאימוץ. נוסף לזאת, מדינות אלו כיום מסתייגות למסור ילדים להורים יחידניים ולגברים בפרט )הדר, ; 2013 ליכטנשטיין, 2010(. רוב המדינות שמסרו ילדים לאימוץ, נמנעו למסור אותם לזוגות הומוסקסואלים. הפן החוקי משפטי עבור גברים הומוסקסואלים מאמצים כפי שמציין טריגר )2013(, המשפט הוא זה שמכונן את ההורות בעולם המודרני. אדם נחשב להורה אם המשפט קובע שהוא הורה. המשפט מעצב את חוויותינו, משפיע על התרבות שלנו וכו. לתפיסתו, אין זה מקרי שהמאבק של הומוסקסואלים המבקשים להיות הורים הוא בראש ובראשונה משפטי ולא רק חברתי. מדינות בודדות וביניהן בריטניה, דנמרק ושבדיה מאפשרות אימוץ להומוסקסואלים בדומה להטרוסקסואלים. סין היא המדינה המובילה בעולם במסירת ילדים לאימוץ חד מיני )רוזנבלום ופלג, 2007; 2005.)Wells, עם זאת, יש לציין כי גם במדינות אלה, הומואים נאלצים להיאבק על קבלת זכויות שוות בנוגע לאימוץ. פעמים רבות זוגות הומואים רשאים לאמץ ילד רק לאחר שאף זוג הטרוסקסואלי אינו מעוניין לאמצו בשל גילו, מוצאו או מצבו הבריאותי )הדר, ; 2013 & Golombok.)Tasker, 2010; Hicks, 2006; Johnson & O`connor, 2002 Wells, 2005 החוק בישראל קבע כי אין אימוץ אלא על ידי איש ואישתו; ואולם רשאי בית המשפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד )1( אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן ; )2( אם הורי המאומץ נפטרו, והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי. יחד עם זאת, בעקבות מספר עתירות משפטיות, פסק בית המשפט העליון בשנת 2008 כי גם זוגות הומוסקסואלים יוכלו לאמץ את ילדי בני זוגם, ואף להירשם כהוריהם הרשמיים. שנת 2008 היתה גם השנה בה הצהיר היועץ המשפטי לממשלה שזוגות הומוסקסואלים יכולים לפנות כזוג ולנסות לאמץ ילד בישראל. בפועל קיים תור ארוך של ממתינים לאימוץ בארץ, וכל מקרה נבחן לגופו. עד כה לא הגיע אף זוג של גברים לשלב הבדיקה )הדר, 2009; רוזנבלום ואחרים, 2010(. השירות למען הילד, שאמון על מסירת ילדים לאימוץ, עובד על פי מדרג בו זוגות חד מיניים נמצאים בתחתית )טריגר, 2013(. בשנים האחרונות גבר ישראלי לא זכה לאפשרות לאמץ ילד כמעט בשום מקום בעולם )אורן- פטישי, ; 2008 הדר, 2009(. האימוץ הפורמאלי בארץ נעשה רק על ידי אחד מבני הזוג שמוגדר על פי 29

30 החוק כ אב חד הורי. זאת למרות שבפועל שני בני הזוג מגדלים את הילד במשפחה אחת, ושניהם מגדירים עצמם כאבות בעלי חובות וזכויות שוות )אורן- פטישי, 2008(. נראה כי גברים הומוסקסואלים מאמצים נושאים מספר היבטים הייחודיים להם. בעוד רוב המאמצים ההטרוסקסואלים פונים למוצא של אימוץ לאחר שכל הנסיונות להביא ילדים ביולוגיים כשלו, הרי שהומוסקסואלים שאימצו עברו תהליך הפוך, ולרוב העדיפו את האימוץ כאופציה ראשונה ליצירת משפחה )2005 Wells,.)Gianino, 2008 ; לפיכך, בשונה ממאמצים הטרוסקסואלים, הם לא חווים אבל בתהליך האימוץ )2008.)Gianino, כמו כן, בשונה ממאמצים הטרוסקסואלים אין ביכולתם לשחזר את הזוג הביולוגי המקורי, מעצם העובדה שהזוגיות שלהם היא חד מינית )2008.)Shonkwiler, במחקרו של קמחי )2010( על אבות גאים מאמצים בישראל, אותרה התכוונות גבוהה מצד האבות לכל אורך תהליך ההורות. התכווננות זו מתבטאת בהשקעת אנרגיה וחשיבה יתרה החל משלב הפנטזיה וההרהורים על האופן בו יהפכו להורים ועד לשלב של ההתנהלות היומיומית עם ילדיהם ומול הסביבה. האימוץ נתפס עבורם כאתגר אשר אותו הם צולחים בעזרת המוטיבציה שלהם לאבהות. נמצא כי הבחירה בערוץ האימוץ מושפעת מגורמים חברתיים ומוסריים )אורן-פטישי, 2008 ; כהן ארקין, 2011 ; )Gianino, 2008 וכי משפחות המוצא פחות ביקורתיות כלפי הומוסקסואלים Johnson, שאימצו, מאחר והן רואות באימוץ מעשה אלטרואיסטי המיטיב עם הילדים שננטשו )2002 &(. O`connor אפשר שגברים הומוסקסואלים בוחרים בערוץ האימוץ להורות משום שהוא נותן להם את ההזדמנות לעשות שינוי בחיי הילד, וכך הם יכולים לבטא את רצונם בהורות מתוך מניע אלטרואיסטי )2012 al.,.)goldberg et הנחה זו נשענת על מחקרים על זוגות הטרוסקסואלים בהם נמצא כי הבחירה לאמץ נבעה גם ממניע אלטרואיסטי ( & Cummings, Cole, 2005 ; Rodger,.)Leschied, 2006 שיקול נוסף לבחירה באימוץ הוא האפשרות למעורבות רציפה בחיי הילד, ללא חלוקה עם דמות הורית נוספת )אורן-פטישי, 2008(. נוסף על כך, לפן החוקי בישראל יש חלק חשוב בבחירה בדגם זה על פני האחרים. במודל ההורות המשותפת ישנו סיכון לאי הסכמות מהותיות בין האם לאב )אורן, 2006; אורן-פטישי, ; ,)Gross, כאשר קיימת עדיפות לאם במשפט הישראלי. היחס להורות משותפת נע בין הטרופיליה )מונח המתאר מצב בו קיימת דיעה קדומה הנובעת מאידיאליזציה של אידיאולוגיה מינית מסויימת, ובמקרה זה- ההטרוסקסואלית( לבין הומופוביה כאשר יש סכסוך בין האם ההטרוסקסואלית לאב ההומוסקסואל )טריגר, 2013(. בישראל כיום הומוסקסואלים אינם יכולים להיעזר בפונדקאות על פי חוק. עקב כך רבים פונים לחו ל ונאלצים להתמודד עם תשלומים גבוהים ביותר לצד פרוצדורה מורכבת )אורן-פטישי, 2008; רוזנבלום ואחרים, 2010; 2006.)Lev, מאידך, יש לציין כי היו שנים בהן אימוץ עבור גברים הומוסקסואלים בישראל היה נגיש יותר )רוזנבלום ואחרים, 2010(. כשבוחנים את הדגמים האחרים אל מול דגם האימוץ גם בהיבט החוקי, 30

31 אפשר לשער מדוע יש שיבחרו דווקא בדגם זה פונדקאות פונדקאות משמעה, הפריית ביצית של אישה בזרע של גבר והשתלת אותה ביצית לאחר שהופרתה, ברחם של אישה אחרת. האישה בעלת הרחם בה הושתל העובר מכונה אם פונדקאית. היא זו שנושאת Lev, את התינוק במשך ההריון, ולאחריו מוסרת אותו להורים המיועדים )רוזנבלום ואחרים, 2010;.)2006 קיימים שני סוגים של פונדקאות: פונדקאות גנטית )מסורתית(: פונדקאות בדרך זו מתרחשת כאשר הפונדקאית עוברת תהליך של הזרעה. היא מופרית על ידי הזרע של אחד מבני הזוג. בהסדר זה, האישה המופרית היא גם זו שנושאת את ההריון ובנוסף קשורה קשר גנטי לילד )2006 Lev,.)Bergman et al., ;2010 פונדקאות הריונית: מתרחשת כאשר ביצית של אישה אחרת )תורמת הביצית( מופרית במעבדה עם זרע של אחד מבני הזוג, על ידי שימוש בהפריה חוץ גופית- העובר שנוצר כתוצאה מהפריה זו מועבר לרחם של הפונדקאית. במקרה זה הפונדקאית שנושאת את ההריון אינה קשורה גנטית לילד ( al, Bergman et.)2010 ; Jadva, Murray, Lycett, MacCallum & Golombok, 2003 פונדקאות הריונית הינה דרך מקובלת יותר על פני הפונדקאות הגנטית, בעיקר בשל הבעיות המשפטיות שעלולות לצוף בפונדקאות גנטית ולאור הטכנולוגיה הרפואית שמאפשרת ניתוק בין הפונדקאית לתורמת הביצית. מעבר לכך, בחלק ממדינות העולם וישראל בתוכן- פונדקאות גנטית.)Lev, 2006 אסורה בחוק )רוזנבלום ואחרים, 2010; באמצעות הליך הפונדקאות, בני הזוג ההטרוסקסואלים/ הומוסקסואלים, נחשבים להורים הבלעדיים של הילד. מרגע הלידה של התינוק, האחריות ההורית ניתנת לבני הזוג ולא לפונדקאית. הסתייעות בפונדקאית מחייבת הסכם מפורט בכתב בין הפונדקאית להורים המיועדים. ההסכם צריך להסדיר את ההתחייבות של ההורים כלפי הפונדקאית, ואת התחייבותה כלפיהם. הסכם זה צריך לכלול התייחסות להליכי הכניסה להיריון, למהלך ההיריון וללידה. בישראל קיימת וועדה של משרד הבריאות, הבוחנת את הבקשות והסכמי הפונדקאות )רוזנבלום ואחרים, ; 2010 ליפקין וסממה, 2010(. הליך הפונדקאות טומן בחובו את הפוטנציאל לבעיות משפטיות רבות, בשל כך רבים מההורים המיועדים מעדיפים לעשות הליך זה בעזרת סוכנויות המסייעות בין השאר במציאת אם פונדקאית, ייעוץ וגישור בין הצדדים, בדיקת האם הפונדקאית מבחינה פסיכולוגית ורפואית ועוד )רוזנבלום ואחרים, ; )Lev, 31

32 הליך הפונדקאות שנוי במחלוקת אולי יותר מכל דגם אחר להורות שהוזכר כאן. נראה שניתן למצוא מחקרים בעולם ובארץ התומכים בערוץ זה, לצד אלה המראים כי המחירים הנלווים לאקט הפונדקאות הינם גדולים מדי. בין המחקרים שמצודדים בפונדקאות מדובר על האפשרות להעניק ילד למשפחה שבראשה זוג חד מיני ובפרט לזוג גברים שעבורם הליך זה מורכב יותר; על הקשר המשמעותי שמתקיים בין ההורים ההומוסקסואלים שבוחרים להתקשר עם אישה פונדקאית לשם הבאת ילד. המחקרים מראים כי הנשים הפונדקאיות פונות להליך זה פעמים רבות בשל הפן האלטרואיסטי שבו 2010( al,.)jadva et al, 2003; Lev, 2006 ; Bergman et למשל, במחקרה של תימן )2006 )Temen, על אמהות פונדקאיות בישראל, היא מצאה כי עבור הנשים ששימשו כפונדקאיות היתה זו החוויה המשמעותית ביותר בחייהן. חוויה שהן יצאו ממנה מועצמות, עם ערך עצמי ובתחושה שמכירים להן תודה. ההליך היווה עבורן הזדמנות לעשות אקט הירואי והיו גאות בכך שיצרו חיים לאלו שלא שפר מזלם. מצד שני, כאמור, ישנם קולות רבים הטוענים לניצול הנשים הפונדקאיות. ביקורת נוקבת מגיעה מצידן של פמיניסטיות הטוענות למסחור האישה הפונדקאית על ידי קומודיפיקציה של הגוף האנושי והפיכתו לסחיר, מסחור הרפואה וניצול נשים )2006 Gooldin,.)Shalev & מדובר רבות על ההשלכות המסכנות מבחינה בריאותית לפונדקאית, ביניהן החשיפה לטיפול הורמונלי, הסיכון בהריון מרובה עוברים ועוד )סממה, 2002; 2010.)Gugucheva, נראה כי ישנו גם מחיר רגשי לפונדקאות. פונדקאיות מבצעות עבודה רגשית מורכבת על מנת להימנע מלהתקשר יתר על המידה לעובר, ולהצליח להיפרד מהילד )ליפקין וסממה, 2010(. למרות שהתפיסה הרווחת רואה את דמות הפונדקאית כאישה ענייה הנאלצת לעשות את ההליך לטובת הכסף, נראה כי מאפייניה של הפונדקאית בעולם המערבי מתייחסים לאישה לבנה, Jadva et al, 2003; Lev, משכילה, אמא לילדים, שמרוויחה סכום כסף יחסית מועט עבור ההליך ( 2006(. אלמנטים של ניצול עולים יותר בקרב מדינות עולם שלישי דוגמת הודו, שם נחשפים לקריאות של ניצול נשים עניות המבצעות את הליך הפונדקאות שלא מתוך בחירה אישית ואכן נתקלים בשאלות אתיות רבות יותר 2010( Due,.)Malhotra, & Malhotra, 2009 ;Riggs & מעטים המחקרים שבחנו את תופעת האבות גאים הבוחרים בערוץ הפונדקאות להורות )2010 McCheyne,.)Tuazon- אלו העוסקים בתופעה זו התייחסו להיבטים של ההשלכות האתיות 2010( Due, )Riggs & והמעבר להורות 2010( al,.)bergman et יתכן והמחקר המצומצם קשור להיות תופעת הפונדקאות חדשה יחסית. הפן החוקי משפטי עבור גברים הומוסקסואלים הנעזרים בפונדקאות חוק ההסכמים לנשיאת עוברים משנת 1996, המסדיר את הליך הפונדקאות בישראל קובע 32

33 כי ההורים המיועדים צריכים להיות איש ואישה שהינם בני זוג )אלמגור-לוטן, 2012(. קביעה זו משמעה שגברים הומוסקסואלים אינם מורשים על פי חוק להיעזר בהליך הפונדקאות בארץ )רונזבלום ואחרים, 2010(. כנגד חוק הפונדקאות במתכונת זו, בשנת 2010 הוגשה עתירה בידי בני זוג הומוסקסואלים שטענו לאפליה על כך שאינם יכולים להיעזר בפונדקאות בארץ. תולדה של עתירה זו היתה וועדת מור יוסף שקמה לבחון את תיקון חוק הפונדקאות )וינר- אומן, 2012(. המלצות הוועדה הורו להשאיר את החוק על כנו ולאפשר רק לאיש ואישה שהינם בני זוג להיות הורים על ידי פונדקאות במתכונת כלכלית כפי שקיימת היום )לקבוצת הזכאים התווספו גם נשים שאינן נשואות ולא מסוגלות לשאת הריון בשל בעיה רפואית(. לגברים ללא בנות זוג הומלץ על מסלול פונדקאות אלטרואיסטי )שם(. כאמור, לא היתה התיחסות ישירה לאוכלוסית ההומואים המבקשים להיעזר בחוק הפונדקאות בארץ. מאחר וערוץ הפונדקאות בארץ חסום בפני גברים הומוסקסואלים, הם נאלצים לפנות להליך של פונדקאות בחו ל. במצב כזה, הילד שיוולד לזוג גברים יוכר כילדו של האב הביולוגי, בעוד שהאב השני נדרש לאמצו )עמרם, 2009; רוזנבלום ואחרים, 2010(. במידה ופונדקאות להומואים היתה מותרת בארץ ומתבצעת בישראל במקום בחו ל, לא היה צורך באימוץ של הילד על ידי האב הלא ביולוגי- במצב כזה האב הלא ביולוגי היה אמור לקבל צו הורות באופן אוטומטי. לאחרונה ניתנה הוראה שיש צורך רק בצו הורות ולא אימוץ. עם זוגות הטרוסקסואלים שעוברים הליך פונדקאות לא קיימת דרישה כזו וההורים זוכים מיידית להכרה כהורי הילד. קיימת ביקורת רבה על אפליה זו שנובעת במידה רבה מ הטרופיליה )טריגר, 2013(. המשפט הישראלי כביכול מכיר בהליך של הכרה בשני הגברים כהורי הילד )האחד כביולוגי והשני כמאמץ(, אך בפועל הוא אינו מקל. קיימת תערובת של דינים מפלים ונהלים סמויים מהעין. דוגמה אחת היא נוהל חו ל )כינוי שגור לפונדקאות חו ל( שאינו כתוב בשום מקום- מה שהופך אותו ללא חוקי. החוק קובע כי נהלים צריכים להיות כתובים וזמינים לעיון )טריגר, 2013; מייזלס, 2013; הדר, 2013(. גברים הומוסקסואלים נתקלים באפליה ובקשיים מסוג זה גם עתה. רק בתחילת השנה הנוכחית דווח על עשרות גברים הומוסקסואלים שנולדו להם תינוקות על ידי הליך הפונדקאות בתאילנד והיו מעוכבים שבועות ארוכים ללא דרכון ישראלי לילד שנולד- מה שמנע מהם לחזור ארצה איתו. מאבק תקשורתי- ציבורי- משפטי ממושך הביא בסופו של דבר להנפקת הדרכונים לילדים שנולדו )ליאור, 2014(. חוקי הפונדקאות משתנים ממדינה למדינה מבחינת האפשרות לשימוש בהליך זה וקהל היעד שרשאי לפנות אליו. מדינות מערביות שונות בעולם אסרו את השימוש בפונדקאיות ככלל, ביניהן: צרפת, גרמניה, אוסטריה, שוויץ, איטליה, נורווגיה ושוודיה. אנגליה ואוסטרליה אסרו פונדקאות בתשלום, למעט החזרי הוצאות )וינר-אומן, 2012(. מדינות דוגמת יוון ובריטניה, מאפשרות רק לזוגות הטרוסקסואלים, אזרחי המדינה, להיעזר בשירותי הפונדקאות- בדומה לישראל )רוזנבלום ואחרים, 2010(. במדינות מסויימות באוסטרליה מתאפשר הדבר גם לזוגות הומוסקסואלים Tuazon-( 33

34 , 2010.)McCheyne לעומת זאת, מדינות רבות בארה ב מהוות דוגמא לחוק מתיר בנוגע לפונדקאות, כזה שמתאפשר לכל אדם, ללא קשר להאם הוא אזרח או בעל נטיה מינית כזו או אחרת ( Murphy, 2013(. נוסף לזאת, נראה כי במדינות בהן לא מוסדרת הפונדקאות בחקיקה, ההליך אפשרי לכלל הפונים. כך למשל בתאילנד וחלק ממדינות מזרח אירופה )רוזנבלום ואחרים, 2010(. בהקשר החקיקה בנושא הפונדקאות בארץ, נראה כי משפטנים שונים קוראים להסדרת הזכויות בנהלים כתובים בחוק ולא על ידי התנהלות שרירותית של פקידים, כפי שקורה לא פעם במצב הנוכחי )טריגר, 2013; הדר, 2013(. מדינת ישראל רואה בפונדקאות חו ל תופעה מתפשטת ונראה כי יש נסיון לעצור אותה. דוגמא לכך היא אזהרת המסע שיצאה בשנה שעברה מטעם משרד החוץ )משרד החוץ, 2013(. ההודעה שפורסמה מזהירה את האזרחים המבקשים לקיים הליך פונדקאות בחו ל, כי לא יקבלו עזרה במקרים של קושי בהבאת הילדים לישראל. בתגובה, ארגונים שונים של אבות גאים בישראל )עמותת אבות גאים, חברת תמוז פונדקאות( התרעמו וציינו כי מדובר בהתנערות רשמית של המדינה )אבני, 2013(. נראה כי הבעייתיות נובעת בין השאר מכך שבישראל אין חוק האוסר על פונדקאות בחו ל ומצד שני אין חוק שמסדיר אותה )מייזלס, 2013(. הטרוסקסואלים נפגעים פחות מאזהרה זו שכן מתאפשר עבורם לקיים את הליך הפונדקאות גם בארץ, בניגוד להומוסקסואלים. ניתן איפוא לומר כי מתוך המדיניות של הממסד אפשר ללמוד על יחס החברה כלפי הורות הומסקסואלית. ההצעה לתיקון חוק הפונדקאות כפי שהובאה בהמלצות וועדת מור יוסף, כמו גם אזהרת המסע שיצאה- ממשיכות להפלות במידה רבה זוגות הומוסקסואלים. למשפחה של הומוסקסואלים הנוצרת על ידי הליך הפונדקאות ישנם קווי דמיון וקווי שוני אל מול המשפחה המסורתית. ראשית חשוב לציין כי כיום ערוץ זה, בדומה לערוץ ההורות המשותפת והאימוץ, הוא כזה שבו האבות הגאים הופכים להורים ממקום שבו כבר גיבשו זהות הומוסקסואלית ולעיתים גם זוגיות הומוסקסואלית וחיים מחוץ לארון. אבות כאלה מכונים בספרות האבות הגאים החדשים 2006( Stacey,,)Bergman et al., 2010; Mallon, 2004; זאת לעומת הומוסקסואלים שהפכו בעבר לאבות במסגרת מערכות יחסים הטרוסקסואליות, התגרשו, ורק לאחר מכן גיבשו זהות הומוסקסואלית 2010( al.,.)barrett & Robinson, 2000 ;Bergman et באשר לקווי השוני בין הורות בהליך הפונדקאות להורות מסורתית, בערוץ הפונדקאות, בדומה לערוץ האימוץ, נוצרת משפחה שזוג גברים עומדים בראשה. מבחינה זו אפשר לומר כי חסרונה של האם במבנה המשפחתי מרחיק את המשפחה שנוצרת מהמשפחה המסורתית של אם-אב-ילד. אימוץ ופונדקאות, בשונה מהורות משותפת, הינם ערוצים בהם האם הביולוגית אינה שותפה לגידול הילד. נראה כי החברה מתקשה לקבל מודל זה של הורות שדמות האם נעדרת ממנו. מעבר לכך, דמות האב עדיין נתפסת כדמות הורית משנית לעומת דמות האם )2006.)Gross, הומוסקסואלים המביאים ילדים בעזרת פונדקאות מתמודדים עם יחס חברה שאינו תומך בבחירתם מאחר והמודל ההורי 34

35 האידיאלי עדיין נתפס כמודל הורי הכולל אב ואם ( 2010,.)Tuazon-McCheyne באשר לנקודות הדמיון, בין הורות בהליך הפונדקאות להורות המסורתית, בדומה לערוץ האימוץ, נוגעת להרכב של זוג הורים שהביאו את ילדם מתוך יחסי אינטימיות וקרבה )2006.)Gross, מעבר לכך בערוץ זה הילד מתגורר בבית אחד וקיים קשר גנטי בין אחד ההורים לילד, בדומה למתקיים במשפחה מסורתית 2010( al.,.)bergman et בספרות מזוהים מספר שיקולים לבחירה בערוץ הפונדקאות בקרב גברים הומוסקסואלים. נמצא כי הגורם המשפיע והמשמעותי ביותר מתייחס לפן הביולוגי. גברים הומוסקסואלים הבוחרים בערוץ זה נאחזים בקשר הביולוגי המובטח לילד )לפחות עבור אחד מהאבות(. המחקרים הקיימים מראים כי דרך הליך הפונדקאות, הקשר הגנטי עבור גברים הומוסקסואלים וילדם מקבל משמעות של קרבת דם המהווה את היתרון הגדול ביותר )כהן-ארקין, ; 2011 Seli, Dempsey, ;2013 Greenfeld & Due, 2010 ;2011(. Murphy, ;2013 Riggs & הקשר הביולוגי שמשתמר דרך ערוץ הפונדקאות ומהווה שיקול לבחירה, נראה גם בערוץ ההורות המשותפת עבור אבות הומוסקסואלים. מעבר לכך ישנו גם הרצון לגדל תינוק מיום היוולדו ובכך לנסות ולשלול התפתחות של טראומות ילדות כפי שלעיתים ניתן לצפות בערוץ האימוץ )2006 Lev,.)Golombok & Tasker, 2010 ; כמו כן, ערוץ הפונדקאות נתפס כמאפשר יותר שליטה על תהליך ההריון וההיסטוריה הרפואית של האם לעומת ערוץ האימוץ.)Lev, 2006( גורם נוסף שנמצא כמהווה שיקול לבחירת הפונדקאות כערוץ להורות נוגע למבנה המשפחתי. מחקרים מראים כי בקרב גברים הומוסקסואלים הבוחרים בערוץ זה ישנו רצון לגדל את הילד במבנה משפחתי דו הורי ולא רב הורי, במשק בית יחיד. בערוץ הפונדקאות, כמו בערוץ האימוץ, נוצר מבנה משפחתי המובל על ידי שני האבות בלבד. זאת בניגוד למתרחש בערוץ ההורות המשותפת, הכולל אמא שיכולה להיתפס כ צלע שלישית )כהן-ארקין, 2011; עמרם, 2009; 2006.)Gross, היבט נוסף כאמור, הוא הרצון להיות מעורב בחיי הילד באופן מלא ובצורה רציפה, מבלי ההכרח לחלוק אותו עם דמות הורית נוספת ובבית נוסף, כפי שקורה בערוץ ההורות המשותפת- שם הילד מתגורר אצל אימו כמחצית מהזמן )כהן-ארקין, ; Tasker,.)Golombok & כמו כן, קיים רצון לחוות את ההורות מהרגע בו נולד התינוק, מה שלא מתאפשר לרוב באימוץ מאחר והילד נמסר בגיל מאוחר יותר.)Golombok & Tasker, 2010 ; Lev, 2006( עוד עולה כי להיבט החוקי יש משקל מכריע באשר לבחירה בערוץ הפונדקאות. מחקרים שונים מראים כי היכן שיש היתר להליך הפונדקאות עבור גברים הומוסקסואלים, קיימת גם פניה גבוהה יותר לערוץ זה כפיתרון להורות. הדבר נכון במיוחד אם אימוץ לאוכלוסיה זו הוא אסור או בעייתי על פי חוק. במקרים כאלה פונדקאות יכולה להיות פתרון פשוט ונגיש יותר )2006.)Lev, עוד 35

36 נמצא כי במדינות בהן פונדקאות מותרת על פי חוק עבור גברים הומוסקסואלים, הם פחות נוטים לפנות לערוץ של הורות משותפת )2006.)Gross, נראה כי השיקול לבחירה בערוץ ההורות של פונדקאות או אימוץ נובע בין השאר משינויים שחלו ברחבי העולם בחוקי הפונדקאות והאימוץ, אשר פתחו או סגרו את האפשרויות עבור גברים הומוסקסואלים )כהן-ארקין, 2011(. לסיכום, מבט השוואתי על מאפייניהם של שלושת הדגמים מראה כי: הורות משותפת דומה לדגם המשפחתי המסורתי במובן זה ששני ההורים הביולוגיים נוכחים בחיי הילד; אימוץ, נתפס כאקט אלטרואיסטי של האבות המאמצים מחד, ומנגד זהו דגם המייתר את דמות האם; פונדקאות, המהווה ערוץ נוסף בו האם הביולוגית אינה שותפה לגידול הילד, עלולה ליצור אנטגוניזם אצל הטרוסקסואלים, בשל התפיסה לפיה, גברים הומוסקסואלים הבוחרים בערוץ זה לא מנסים לפצות על אורח חייהם ההומוסקסואלי )בשונה אולי מהבחירה באימוץ הנתפסת כמעשה אלטרואיסטי(. הנחת המוצא של המחקר היא כי למאפיינים הייחודיים של כל אחד משלושת הדגמים עשויה להיות השפעה על עמדות ציבור ההטרוסקסואלים כלפיהם. 1.6 גורמים הקשורים לעמדות שליליות כלפי הומוסקסואלים והורות הומוסקסואלית בהשוואה לעבר, נראה כי העמדות כלפי הומוסקסואליות הפכו למקבלות יותר. זאת במידה רבה בשל תנועות לשחרור הומואים ולסביות, המקדמות שוויון זכויות. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על מגמה של עמדות חיוביות יותר כלפי הומוסקסואליות ברחבי העולם המערבי. כך למשל מדווח במחקרים אמריקאים ואוסטרליים ( 1996; Solliday, Camilleri & Ryan, 2006 ; Crawford &.)Kelley, 2001 מגמה זו נכונה גם בישראל ונראה כי המודעות הציבורית להומוסקסואליות נמצאת בעליה )2005 ;Kama, פרידלנדר, 2000(. אחד הביטויים ליחס המקבל יותר כלפי הומוסקסואלים בישראל הוא חקיקת חוקים המקדמים את מעמדם של הומואים ולסביות לשוויון זכויות בחברה )שילה, 2009(. לצד השיפור בעמדות כלפי הומוסקסואלים מצד הציבור הכללי, עדיין קיימים ביטויים של Camilleri & Ryan, אפליה, סטיגמה ודיעות קדומות לעברם בארץ ובעולם )שילה, 2007; שילה, 2009; 2006(. מחקרים שבדקו את עמדות החברה כלפי הומואים, גרסו בין השאר כי חלק ניכר מהקשיים שחווים הומואים נעוץ ביחס החברה כלפיהם כמיעוט, וכולל בתוכו גם את העמדות השליליות לנטיה מינית הומוסקסואלית )שילה, 1997; 2009 Fretzing,.)Blum & כפי שהוזכר קודם לכן, יחס החברה כלפי הומוסקסואליות ככלל והורות הומוסקסואלית בפרט נשען במידה רבה על מושגים כגון הומופוביה והטרוסקסיזם. שני המושגים הללו הם תופעות שכיחות גם בחברה של ימינו. דרך התבוננות במוסדות המדינה, הדת, המשפט והתקשורת, ניתן לראות 36

37 ה) ביטוי להם הן ברמת הפרט והן ברמה החברתית, כאשר ההיררכיה המונהגת מציבה את כל מה שהומוסקסואלי כפחות לעומת ההטרוסקסואלי )אורן, ; Herek,.) Ben-Ari, 2001 ; עם הוצאת ההומוסקסואליות כפסיכופתולוגיה מספר האבחנות האמריקאי למחלות נפשיות )DSM- בשנת ) Minton,,)Herek, ;2004 החלו מחקרים שונים לבחון באופן אמפירי את העמדות כלפי הומוסקסואליות )שילה, 2009(. עתה הומוסקסואליות הפכה מושא למחקר מעצם היותה תופעה חברתית חדשה שכבר לא תוייגה כמחלה, והיתה חשיבות לבדוק את יחס החברה כלפיה ( Herek,.)2004 מחקרים שונים הצביעו על מספר גורמים המנבאים עמדות שליליות כלפי הומוסקסואליות. באשר לעמדות כלפי הומוסקסואלים, נבדקו משתנים פסיכולוגיים כגון רמת הומופוביה. הומופוביה, כפי שפורט קודם לכן, מתייחסת לגישות השליליות כלפי הומואים ולסביות ( Williams, Sears & 1997(. רמת הומופוביה גבוהה יותר נקשרה עם עמדות שליליות יותר כלפי הומואים )שילה, Camilleri al., 2009,2007.)& Ryan, 2006 ; Herek, 2004; Lim & Johnson,2001 ;Morse et תחושת ההומופוביה המוכללת בחברה משקפת את ההתחייבות המתמשכת של רוב החברות לזהויות הקונבנציונאליות שמבוססות על פי רוב על מבנה משפחתי מסורתי ומלוות בתפיסות מגדר סטריאוטיפיות של גברים ונשים. לכן, אנשים שלא מחזיקים בזהויות המקובלות דוגמת הומוסקסואלים, מוקעים החוצה 1984( Herek, בתוך al, 2007.)Morse et סוג נוסף של משתנים שנבדקו מתייחס למשתנים דמוגרפים של מין, רמת דתיות, גיל, רמת השכלה ומקום מגורים. במחקרם על עמדות הציבור האמריקאי מצאו היקס ולי )2006 lee, )Hicks & כי מין הינו מנבא עבור עמדות שליליות כלפי הומוסקסואליות. מחקרים מצאו כי גברים מחזיקים בעמדות שליליות יותר כלפי הומואים ולסביות בהשוואה לנשים )1998 Kite,.)Evans, ;1996 LaMar & גם במחקריהם של הרק )2002 )Herek, ורוזנברג )2002 Rosenberg, )Hinrichs & נמצא כי קיים פער בין גברים לנשים: נשים הטרוסקסואליות לעומת גברים הטרוסקסואלים, נטו להיות מקבלות יותר כלפי הומוסקסואלים. באשר למשתנה של רמת דתיות, קלי )2001 )Kelley, שעשה מחקר בקרב 29 אומות שונות בעולם בנוגע לעמדות כלפי הומוסקסואליות, קבע כי רמת דתיות הינה בעלת השפעה משמעותית ביחס להומוסקסואליות כאשר אומות לא דתיות, דוגמת הולנד, הן יותר סובלניות להומוסקסואליות, לעומת אומות דתיות יותר, דוגמת צ ילה, המפגינות חוסר סובלנות. מחקרים נוספים מצאו כי רמות גבוהות יותר של דתיות משפיעות באופן שלילי על עמדות כלפי הומואים ( ;Wilson Blackwell et al., 2006.)& Huff, 2001 באשר למשתנה של גיל, נראה כי קיים קונצנזוס כללי בין חוקרים לכך שעמדות שליליות 37

38 כלפי הומוסקסואליות לעיתים קרובות מנובאות על ידי גיל מבוגר יותר )שילה, ; 2009 lee, Hicks & 2006(. קונצנזוס זה נשען על מחקרים שמצאו רמה גבוהה של הומופוביה ככל שגיל האנשים עלה )1993 Herek,.)Blackwell et al, ;2006 ההנחה היא שככל שהגיל עולה, כך גם גוברים סוגים שונים של סטריאוטיפים ואמונות שליליות כלפי הומוסקסואלים 2003( Lewis,.)Finlay & Walther, 2003; באשר למשתנה של רמת השכלה, מספר מחקרים דיווחו על מתאם שלילי בין השכלה לרמת הומופוביה: ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך רמת ההומופוביה פוחתת ( 2006 al., Blackwell et Herek, 2002.);Herek, ;1993 הרושם המתקבל בהקשר זה הוא שככל שרמת ההשכלה עולה, כך פחדים וסטריאוטיפים כלפי הומוסקסואלים פוחתים 2003( Lewis,.)Battle & Lemelle, 2002; מהספרות עולה כי גם המשתנה של מקום מגורים, מהווה מנבא לעמדות כלפי הומוסקסואלים. כך, במחקרים שונים נמצאה קורלציה בין אזור המגורים לרמת הומופוביה: מגורים בפריפריה השפיעו באופן שלילי על עמדות כלפי הומואים ( et Herek, ;2000 Marsiglio, 1993 ;Morse,)al., 2007 לעומת מגורים בעיר. בנוסף למשתנים הפסיכולוגיים והדמוגרפיים, נבדקו גם משתנים חברתיים כמו היכרות עם הומואים ולסביות ותפיסת תפקידי מגדר. מחקרים הראו כי לבעלי מגע מועט עם הומואים ולסביות החיים מחוץ לארון, יש עמדות יותר שליליות כלפיהם ( & Malley Bowen & Bourgeois, ;2001 )Allport, )1954 ממצא זה מתיישב עם השערת המגע של אלפורט.)Tasker, 2004 hypothesis( )Allport's contact הגורסת כי אדם המנהל קשר חברתי עם אנשים, כולל חברים מקבוצות מיעוט, יפחית את עמדותיו השליליות כלפי אותו מיעוט. ואכן, מספר לא מבוטל של מחקרים הראו כי עצם ההיכרות של גברים ונשים הטרוסקסואלים עם הומוסקסואלים, בין אם בצורה חברתית, Finlay & כבן משפחה, או כקולגה, מביאה להתפתחות של עמדות חיוביות כלפי הומואים ולסביות (.)Walther, 2003; Lewis, 2003 ; Morrow, 2000 באשר למשתנה של תפיסת תפקידי מגדר, מחקרים שונים מצאו קשר בין תפיסה סטריאוטיפית של תפקידי מגדר להומופוביה ( & Schope Polimeni, Hardie & Buzwell, 2000;.)Eliason, 2003 במחקרם של אלדן ופרקר )2005 Parker, )Alden & נמצא כי תפיסתם של הטרוסקסואלים לגבי פשעי שנאה כנגד הומוסקסואלים מושפעת מהומופוביה ותפיסת תפקידי מגדר. אנשים שהחזיקו בעמדות הומופוביות ותפיסות מגדר שמרניות הביעו עמדות שליליות כלפי הקורבנות ההומוסקסואלים. לצד משתנים שנמצאו כמנבאים עמדות שליליות להומוסקסואליות בכלל, הספרות מצביעה גם על משתנים שנמצאו כמנבאים עמדות להורות הומוסקסואלית באופן ספציפי. נראה כי חלק מהמשתנים זהים, אך קיימים גם משתנים ייחודיים. יש לומר כי קיימים מחקרים רבים יותר על 38

39 עמדות כלפי הומוסקסואליות והמשתנים המנבאים אותן לעומת עמדות כלפי הורות הומוסקסואלית. סביר שהפער הזה טמון בהיותה של ההורות ההומוסקסואלית תופעה יחסית חדשה. באשר לעמדות כלפי הורות הומוסקסואלית, נבדק המשתנה הפסיכולוגי של הומופוביה. כאמור, למרות ממצאים אמפיריים חיובים רבים שמראים כי היכולת ההורית של הומואים ולסביות לא פחותה מזו של הטרוסקסואלים, עדיין רווחות תפיסות שליליות בקרב האוכלוסיה ההטרוסקסואלית כלפי הורים הומוסקסואלים. נראה שחלק מהמקור לתפיסה זו נובע מהומופוביה. רמה גבוהה של הומופוביה נקשרה עם תפיסה שלילית לגבי היכולת ההורית של הומוסקסואלים )2007 al.,.)morse et שני מחקרי מפתח שנערכו בארצות הברית חקרו את העמדות כלפי הורות הומוסקסואלית ומצאו עמדות שליליות כלפי הורות הומוסקסואלית, שבאו לידי ביטוי באמונות כגון האמונה שהזוג ההומוסקסואלי יספק בית לא בטוח ואף מסוכן לילד; שילד הגדל עם זוג הורים גברים יחווה בלבול באשר לזהותו המינית; שהילד יחווה מצוקה נפשית וחברתית ( & Crawford al., 1999.)Solliday 1996, ; McLeod et מחקר נורבגי שבחן את האמונות כלפי הורות הומוסקסואלית מצא כי עמדות שליליות להורות שכזו הוסברו בעיקרן על ידי דאגה לרווחתם של הילדים הגדלים במשקי בית חד מיניים )2011 Anderssen,.)Hollekim, Slaatten & מחקריה של קלארק )2005 )Clarke,,2001 על האמונות הרווחות כנגד הורות הומוסקסואלית באנגליה מהווים גם הם תימוכין לכך שאמונות אלה כאמור, נשענות, בין השאר, על הנחות הומופוביות. משתנים נוספים שנבדקו הם משתנים דמוגרפיים כגון: רמת דתיות והורות למספר ילדים. נמצא כי רמות גבוהות יותר של דתיות משפיעות באופן שלילי על עמדות כלפי הומואים ויכולתם לגדל ילדים 2001( Huff,.)Blackwell et al., 2006 ; Wilson & זהות דתית נמצאה כבעלת השפעה חברתית ומקצועית על העמדות כלפי הבאת ילדים במסגרת הורות חד מינית ( ;Lewis, Finlay & Walther, (. מחקר נוסף שמצא קשר בין רמת דתיות לניבוי של עמדות שליליות כלפי הורות הומוסקסואלית היה מחקרם של הולקים ועמיתיה )2011 al., )Hollekim et שמצא כי אנשים בעלי זיקה לדת נטו יותר להאמין שהורים הומוסקסואלים אינם זכאים לאותן הזכויות שיש להורים הטרוסקסואלים. מחקרם של מורס ועמיתיה )2007 al., )Morse et על עמדותיהם של הטרוסקסואלים כלפי הורות חד מינית כלל בין המשתנים הדמוגרפיים את מספר הילדים שיש לאדם. במחקר זה נמצא כי משתתפים שהיו הורים לפחות ילדים הביעו עמדות שליליות יותר כלפי הורות הומוסקסואלית. ממצא מעניין הוא שההבחנה הדיכוטומית בין האם האדם הוא הורה או אינו הורה לא נמצאה כמנבא, אלא מספר הילדים שיש לאדם באופן ספציפי. יתכן כי משתתפים שלהם היו יותר ילדים, הבינו מנסיונם האישי כי התנהגותו של הילד )החיובית או השלילית( לא משקפת בהכרח את היכולת ההורית. תפיסת תפקידי מגדר סטריאוטיפית הוזכרה לעיל בהקשר של עמדות שליליות כלפי 39

40 הומוסקסואליות 2003( Eliason,.)Polimeni, Hardie & Buzwell, 2000; Schope & בשל מחקרים קודמים שהצביעו על הקשר האמור, ומשום שתפיסה זו משקפת תפיסה שמרנית יותר, ניתן להניח כי ימצא קשר בין משתנה זה לעמדות שליליות כלפי הורות הומוסקסואלית. למיטב ידיעתי, לא נעשה עד כה מחקר הבוחן את העמדות של הציבור ההטרוסקסואלי כלפי הורות הומוסקסואלית בישראל. לאור תופעת ה בייבי בום בקהילת ההומואים בישראל חשוב לבדוק מהן עמדות אוכלוסיית הרוב ההטרוסקסואלית כלפי הורות הומוסקסואלית. זאת מאחר ותפיסות הרוב משפיעות על מעצבי מדיניות בקביעת אספקטים כלכליים וחוקיים הנוגעים לאוכלוסיות מיעוט כגון הורים הומואים. למיטב ידיעתי, עד כה גם לא נעשה אף מחקר אשר בדק באופן ישיר עמדות כלפי דגמים שונים של הורות הומוסקסואלית בקרב האוכלוסיה ההטרוסקסואלית. מחקר זה מחדש בהיותו המחקר הראשון בארץ ובעולם הבודק באופן השוואתי את עמדות האוכלוסיה ההטרוסקסואלית כלפי שלושת הדגמים השונים של הורות הומוסקסואלית. למחקר הנוכחי שלוש מטרות: 1. בדיקת העמדות כלפי הורות הומוסקסואלית בכלל. 2. בדיקת העמדות כלפי שלושת דגמי ההורות ההומוסקסואלית: הורות משותפת עם אישה, אימוץ ופונדקאות. 3. בדיקת הגורמים המנבאים עמדות אלה. השערות המחקר: 1. עמדות כלפי הורות הטרוסקסואלית יהיו חיוביות יותר מעמדות כלפי הורות הומוסקסואלית, בכל אחד מדגמי ההורות. 2. עמדות כלפי הורות הומוסקסואלית בדגם של הורות משותפת יהיו החיוביות ביותר, לאחריהן אימוץ, ולאחר מכן פונדקאות, בהתאמה. 3. עמדות חיוביות כלפי דגם ההורות המשותפת ינובאו על ידי הסכמה עם התפיסה לפיה לאמא יש תפקיד מרכזי בחיי הילד והתפיסה לפיה ילד זקוק לגדול עם דמויות הוריות משני מגדרים. 4. עמדות חיוביות כלפי דגם האימוץ ינובאו על ידי הסכמה עם התפיסה לפיה ילד זקוק לגדול בבית אחד והתפיסה לפיה אימוץ הוא צעד אלטרואיסטי. 5. עמדות חיוביות כלפי דגם הפונדקאות ינובאו על ידי הסכמה עם התפיסה לפיה קשר ביולוגי לילד הוא חשוב והתפיסה לפיה ילד זקוק לגדול בבית אחד. השערות משניות: המשתנים רמת הומופוביה, היכרות עם הומואים, תפיסת תפקידי מגדר והמשתנים הדמוגרפיים של מין, גיל, רמת השכלה, רמת דתיות, מספר ילדים ומקום מגורים ינבאו עמדות כלפי הורות 40

41 הומוסקסואלית. 41

42 2. שיטת המחקר 2.1 המדגם אוכלוסיית המחקר כללה 360 משתתפים, 120 גברים ו- 240 נשים, בטווח הגילאים )10.04 SD=,34.95=M(. כולם הטרוסקסואלים. קריטריונים להכללה במחקר היו גברים ונשים מגיל 18 ומעלה המגדירים עצמם כהטרוסקסואלים. התפלגות משתתפי המחקר על פי המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים מוצגת בלוח 1. לוח 1: התפלגות משתתפי המחקר על פי המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים )360=N(. N )%( 120 )33.3%( 240 )66.6%( 1 )0.3%( 44 )12.2%( 31 )8.6%( 284 )78.9%( 290 )80.6%( 37 )10.3%( 33 )9.2%( 83 )23.1%( 277 )76.9%( 128 )35.6%( 108 )30%( 77 )21.4%( 39 )10.8%( 8 )2.2%( 192 )53.3%( 168 )46.7%( 168 )46.7%( 70 )19.4%( 65 )18.1%( 39 )10.8%( ערכים זכר נקבה יסודית תיכונית על תיכונית אקדמית חילוני/ת מסורתי/ת דתי/ה תל אביב שאר חלקי הארץ טובה מאד טובה בינונית מועטה אין היכרות כן לא משתנה מין השכלה רמת דתיות מקום מגורים היכרות עם הומואים האם הורה מספר ילדים

43 N )%( 18 )5%( משתנה ערכים יותר מ- 3 43

44 מלוח 1 עולה כי מרבית משתתפי המחקר היו נשים )66.6%( בעלות השכלה אקדמית )78.9%( וחילוניות )80.6%(. למעלה ממחצית משתתפי המחקר היו הורים: מספר הילדים נע בין אחד לשלושה ילדים ומעלה )19.4%, 18.1%, 10.8% ו- 5% בהתאמה(. כרבע מהמשתתפים )23.1%( מתגוררים בתל אביב, לעומת 76.9% המתגוררים בשאר חלקי הארץ. באשר למשתנה של היכרות עם הומואים, כשליש המשתתפים )35.6%( ציינו כי יש להם היכרות טובה מאד עם הומואים, מעט פחות )30%( עם היכרות טובה, והיתר עם היכרות בינונית, מועטה וללא היכרות כלל )21.4%, 10.8% ו- 2.2% בהתאמה(. לצורך מילוי שאלון המחקר, המדגם חולק ל- 6 קבוצות, כאשר לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות במאפיינים הדמוגרפים. 2.2 כלי המחקר שאלון לדירוג זוגות CRQ( )Couples Rating Questionnaire : שאלון זה בדק עמדות כלפי דגמים שונים של הורות הומוסקסואלית. השאלון פותח במקור על ידי קרופורד וסולידיי )1996, Solliday )Crawford & לצורך מחקר שבדק עמדות ביחס להתאמה של זוגות הומוסקסואלים לאימוץ. החוקרים הציגו תיאור מקרה שלגביו המשיבים נתבקשו לדרג את התאמת הזוג המתואר. החוקרים מצאו לשאלון מהימנות פנימית של = 0.73 α. השאלון תורגם לעברית לצורך המחקר הנוכחי ועבר אדפטציה כך שיתאים לתיאור שלושת הדגמים של הורות הומוסקסואלית. שאלון זה כלל 5 פריטים להערכת הזוגות המוצגים בתיאורי המקרה. שאלה אחת שהתאימה יותר למקרה של אימוץ, שונתה כך שתתאים לכל המקרים. פריטים לדוגמא מהשאלון: הזוג יוכל לספק לילד את כל צרכיו הרגשיים" ; הבית של הזוג מסוכן עבור הילד". ששת תיאורי המקרה )ראה בנספחים( בהם נעשה שימוש במחקר הנוכחי: )1( תיאור זוג הומואים המגדלים ילד דרך הורות משותפת. )2( תיאור זוג הומואים המגדלים ילד דרך אימוץ, )3( תיאור זוג הומואים המגדלים ילד דרך פונדקאות. תיאורי מקרה 4-6, תיארו סיטואציות זהות בהתאמה, עם השינוי של זוג סטרייטים במקום הומואים, ושימשו כקבוצת ביקורת. יש לציין כי נעשה שימוש בפיילוט אשר נבדק על 125 נבדקים ובו התקבלה מהימנות פנימית של 0.88= α. המשתתפים נתבקשו לציין את מידת הסכמתם ביחס לכל פריט על פני סולם בעל 5 דרגות )1- מסכים בהחלט, 5- לא מסכים בהחלט(, כאשר ציון כולל גבוה בשאלון משמעו עמדה חיובית יותר לזוג המוצג בתיאור המקרה. בבדיקת מהימנות השאלון במחקר הכולל נמצא מקדם מהימנות =0.80.α שאלות הבודקות תפיסות ביחס לטובת הילד לבחינת עמדות ביחס לטובת הילד חוברו 5 היגדים בהסתמך על מחקריהם של )כהן ארקין, ; 2011 סגל- אנגלצ'ין ואחרים, 2002; 2010 O`connor,.)& Gross, 2006 ; Golombok & Tasker, 2010; Johnson 44

45 משתתפי המחקר דרגו את מידת הסכמתם ביחס לכל היגד בסולם בעל 5 דרגות )1- מסכים בהחלט, 5- לא מסכים בהחלט(. פריטים לדוגמא: ילד צריך דמויות הוריות משני המגדרים"; קשר ביולוגי לילד אינו חשוב" שאלון עמדות לגבי תפקידי מגדר ( Measure Occupation activities & Traits - Attitude ):OAT-AM לבדיקת עמדות סטריאוטיפיות כלפי תפקידי מגדר נעשה שימוש בשאלון שנבנה על ידי ליבן וביגלר )2006 Bigler, )Liben & ופותח ותוקף בארץ על ידי שכנר )2007.)Shechner, לשאלון זה מצאו החוקרים מהימנות פנימית של = 0.72 α. זהו שאלון שהותאם לתרבות הישראלית וכולל 3 עולמות תוכן )מקצועות, פעילויות ותכונות( שנמדדים לדירוג עמדות כלפי אחרים. במחקר זה נעשה שימוש רק בחלק של השאלון המתייחס לפעילויות. התאפשר לעשות כן מאחר והמתאמים בין החלקים השונים גבוהים. חלק זה כולל 25 פריטים המייצגים פעילויות שונות. המשתתפים התבקשו לדרג מי לדעתם אמור לעסוק בפעילות המוצגת )1- רק גברים, 5- רק נשים(. ציון נמוך )3.4 ומטה( נחשב לעיסוק גברי, ציון גבוה )4.6 ומעלה( נחשב לעיסוק נשי והשאר נחשבים לעיסוקים נטרליים. הציון שהתקבל עבור משתנה זה חושב על ידי ממוצע הציונים למקצועות הנשיים פחות ממוצע הציונים למקצועות הגבריים. ככל שהפער גדול יותר, כך קיימת תפיסת תפקידי מגדר יותר סטריאוטיפית. פריטים לדוגמא: בניית דגמים של מטוסים" ; גיהוץ בגדים" שאלון ההומופוביה ( Homophobia' 'Index of ) לבדיקת רמת ההומופוביה של האדם נעשה שימוש בשאלון שנבנה על ידי הדסון וריקט ( &) Hudson.Adams, Wright & (Lohr, )1996 ופותח ותוקף מאוחר יותר על ידי אדמס, רייט ולור Ricketts,1980 השאלון תורגם לעברית על ידי פיין )2014.)Fein, לנוסח המקורי של השאלון נמצאה מהימנות פנימית גבוהה, = 0.95 α. זהו שאלון של 25 פריטים המייצגים את המימדים של הומופוביה )הימנעות, תוקפנות, קוגניציות(. המשתתפים התבקשו לדרג את מידת הסכמתם ביחס לכל היגד בסולם בעל 5 דרגות )1- מסכים בהחלט, 5- לא מסכים בהחלט(. הציון לרמת הומופוביה חושב על ידי ממוצע תשובות המשתתפים לשאלות. ציון נמוך משמעו רמת הומופוביה נמוכה. מהימנות השאלון שנמצאה במחקר הנוכחי היא = 0.91 α נטייה מינית לצורך הבחנה בין הטרוסקסואלים להומוסקסואלים וניפוי הנבדקים שאינם הטרוסקסואלים נעשה שימוש בסקאלת קינזי )1948/1998 Scale,.)Kinsey משתתפי המחקר נשאלו למי אתה נמשך מינית?". המשתתפים התבקשו לדרג את מידת הסכמתם ביחס לכל היגד בסולם בעל 6 דרגות )0- לנשים בלבד, 6- לגברים בלבד(. 45

46 2.2.6 מאפיינים דמוגרפיים שאלון זה בדק משתנים דמוגרפיים כגון: גיל, מין, מקום מגורים, רמת השכלה, רמת דתיות, האם האדם הורה ולכמה ילדים. בנוסף, השאלון בדק מידת היכרות עם הומואים. 2.3 הליך המחקר שאלוני המחקר הועברו למשתתפים בין החודשים דצמבר 2013 ומרץ בשלב הראשון נערך מחקר פיילוט, שכלל כ- 80 אנשים, במטרה לבחון את בהירות השאלות כמו גם את תוקפן ומהימנותן. החוקר העביר שאלונים ברכבת ישראל בקו שבין באר שבע לתל אביב; במקומות עבודה שונים; בערים שונות בארץ ובפריפריה; בפלחי גילאים שונים; וכן בשיטת כדור שלג. כעבור חודש וחצי הסתיים איסוף השאלונים למחקר הפיילוט. בהתבסס על ממצאי מחקר זה הוחלט לערוך שינויים מועטים בשאלון המחקר, כגון ציון מקום המגורים ונוסח המותאם לשני המינים. בשלב ההפצה השני, השאלונים הועברו למשתתפים ברשת, באמצעות פרסום קישור למחקר בדואר האלקטרוני, ברשת החברתית פייסבוק ובפורומים שונים על מנת לשמור על אנונימיות המשתתפים. גם במקרה של השאלונים הקשיחים וגם באלו שפורסמו ברשת, הועברו 6 שאלונים שונים, על פי תיאורי המקרה השונים, כאשר כל משתתף מילא שאלון אחד בלבד. המענה לשאלון זה מתבסס על תיאור מקרה )1 מתוך 6( שינתן קודם לכן, כך שמדובר בשני חלקים משלימים של השאלון. ההפצה היתה רנדומלית לכל תיאור מקרה שונה בעזרת הלינק שנוצר ועל ידי ערבוב העותקים הקשיחים באופן שווה טרם החלוקה. כעבור חודש הסתיים איסוף הנתונים, כאשר מספר הנבדקים עמד על 360. בבדיקת הנתונים שנאספו מהמשתתפים התגלה כי חלק מהמשיבים לא היו הטרוסקסואלים. התנאי להשתתפות במחקר בהקשר לנטיה מינית היה גברים שסימנו בשאלון נטיה מינית ערכים 0/1 )משיכה לנשים בלבד; לנשים בעיקר( ונשים שסימנו ערכים 5/6 )משיכה לגברים בלבד; לגברים בעיקר(. מעבר לכך, התברר כי יש ייצוג רב יותר לנשים לעומת גברים במחקר. בניסיון לאזן את החלוקה המגדרית ולשם קבלת מספר נדרש של משתתפים הטרוסקסואלים בכל קבוצה, התקיים סבב נוסף של העברת 40 שאלונים קשיחים ברכבת. כעבור שבועיים הושגה המכסה הדרושה, כאשר בכל קבוצה היו 40 נשים ו- 20 גברים. לבסוף, היה צורך לגרוע 31 משתתפים על מנת להגיע ל- 60 משתתפים בכל קבוצה. הפחתת המשתתפים נעשתה באופן ראנדומלי תוך שימוש בקטגוריית ההיכרות עם הומוסקסואלים עליה נשאלו. נעשה נסיון להשאיר משתתפים שמכירים הומוסקסואלים בצורה שווה ככל האפשר בכל שש הקבוצות, החל מהיכרות טובה מאד ועד כאלה שאין להם היכרות בכלל, וכך ליצור קבוצות כמה שיותר הומוגניות, פרט לתיאור המקרה השונה. הסכמה מדעת להשתתפות במחקר הושגה על ידי טופס מקדים לשאלון המחקר אשר הופיע טרם החשיפה לשאלון ואישורו היווה תנאי להמשך השתתפות במחקר. 46

47 2.4 ניתוח הנתונים כל נתוני המחקר הוכנסו לתוכנה הסטטיסטית.SPSS במחקר נעשה שימוש במספר ניתוחים סטטיסטיים. נערכו ניתוחי שונות )ANOVA( להשוואת העמדות כלפי הורות הטרוסקסואלית והומוסקסואלית בכל אחד מהדגמים )הורות משותפת; אימוץ; פונדקאות(. בנוסף נערכו ניתוחי רגרסיה לבדיקת המשתנים המנבאים עמדות כלפי סוגי ההורות השונים של הומוסקסואלים, בכל אחד מהדגמים השונים. המשתנה התלוי- הערכת כשירות הורית, חושב על ידי ממוצע תשובות הנבדקים לשאלות 1-5 בשאלון שהתייחס לתיאור המקרה. לאחר היפוך השאלות שהיו הפוכות בכיוונן )שאלות 1 ו- 5( התקבלה סקאלה מ- 1 עד 5. כאשר ציון נמוך משמעותו יכולת הורית נמוכה וציון גבוה משמעותו יכולת הורית גבוהה. המשתנים הבלתי תלויים- הנטייה המינית של זוג ההורים, תופעל על ידי תיאור מקרה של זוג הורים הומוסקסואלים או הטרוסקסואלים. דגם ההורות תופעל גם הוא על ידי תיאור המקרה שהתייחס לדגם של הורות משותפת/ אימוץ/ פונדקאות. 47

48 3. תוצאות המחקר מטרת המחקר הינה לבדוק עמדות כלפי הורות הומוסקסואלית בדגמיה השונים )הורות משותפת, אימוץ ופונדקאות(, ואת הגורמים המנבאים עמדות כלפיה, בקרב אוכלוסיית ההטרוסקסואלים בישראל. ראשית יוצג ניתוח השונות לבחינת ההבדל בין העמדות כלפי הורות הומוסקסואלית והטרוסקסואלית, בכל אחד מהדגמים. לאחר מכן יוצגו המתאמים בין משתנים שונים לעמדות כלפי שלושת דגמי ההורות וניתוחי הרגרסיה לבדיקת המשתנים המנבאים עמדות כלפי סוגי ההורות השונים של הומוסקסואלים, בכל אחד מהדגמים. לבחינת ההשערה הראשונה לפיה עמדות כלפי הורות הטרוסקסואלית יהיו חיוביות יותר מעמדות כלפי הורות הומוסקסואלית, בכל אחד מדגמי ההורות, נערך ניתוח שונות דו כיווני.)ANOVA( הממוצעים וסטיות התקן של הערכת כשירות הורית עבור כל אחד מהדגמים לגבי הורות הומוסקסואלית והטרוסקסואלית מופיעים בלוח 2. לוח : 2 - ממוצעים וסטיות תקן של הערכת כשירות הורית עבור כל אחד מהדגמים לגבי הורות הומוסקסואלית והטרוסקסואלית נטייה מינית דגם הורות מספר נבדקים )N( הטרוסקסואלים הומוסקסואלים M SD M SD 4.45 B a הורות משותפת 4.33 B a אימוץ 4.38 B a פונדקאות סה"כ הערה: ממוצעים המסומנים על ידי אותיות שונות באותה השורה שונים זה מזה באופן מובהק 05.>p 48 על פי הממוצעים המוצגים בלוח זה ניתן לראות כי עבור הורות הומוסקסואלית, דגם

49 ההורות המשותפת קיבל את ציוני הערכת הכשירות ההורית הגבוהים ביותר,)M=4.45,SD=.65( לאחריו דגם הפונדקאות,)M=4.38,SD=.93( ולבסוף דגם האימוץ.)M=4.33,SD=.90( לעומת זאת, עבור הורות הטרוסקסואלית דגם ההורות של פונדקאות קיבל את ציוני הערכת הכשירות ההורית הגבוהים ביותר,)M=4.62,SD=.46( לאחריו דגם האימוץ,)M=4.61,SD=.50( ולבסוף דגם ההורות המשותפת.)M=3.83,SD=.90( תרשים 1, המציג את ממוצעי הערכת כשירות הורית עבור כל אחד מהדגמים לגבי הורות הומוסקסואלית והטרוסקסואלית, ממחיש את ההבדלים בין עמדות כלפי הורות הומוסקסואלית ובין הורות הטרוסקסואלית בדגמים השונים. תרשים : 1 ממוצעי הערכת כשירות הורית עבור כל אחד מהדגמים לגבי הורות הומוסקסואלית והטרוסקסואלית על מנת לבחון את השערת המחקר הראשונה נערך מבחן שונות דו כיווני )ראה לוח 2(. לא נמצא אפקט עיקרי למשתנה נטייה מינית 65.=p,20.=(1,354)F אך נמצא אפקט עיקרי לדגם ההורות 001.>p.,8.29=(2,354)F לאפקט זה אין משמעות בשל האינטראקציה הדיסאורדינאלית שנמצאה בין נטייה מינית לדגם הורות, 001.>p.,13.44=(2,354)F מדובר באינטראקציה בה אין לאף אחד מהמשתנים אפקט עיקרי המתבטא בכל הרמות של המשתנה השני. 49